פרשנות: מה הופך את כביש הערבה למסוכן כל כך?

כביש מספר 90, החוצה את המדינה לאורכה ובייחוד חלקו הדרומי המחבר בין ים המלח לעיר אילת, רשם לחובתו עשרות תאונות דרכים קטלניות מאז קום המדינה ואל הסטטיסטיקה העגומה, מצטרפת גם התאונה הקטלנית בה נספתה משפחה שלמה אמש (חמישי). אולם, בעוד נסיבות התאונה נחקרות, חשוב להכיר במספר גורמים אשר שילובם הופך את קטע דרך זה לקטלני במיוחד, למרות נפח התנועה הדליל שבו ברוב ימות השנה.

כביש 90 הארוך הנו אחד משני צירי התנועה העיקריים המחברים בין מרכז הארץ והעיר הדרומית ובו נעים לרוב נופשים בדרכם אל ומאילת. נוסעים אשר לרוב אינם מכירים את תנאי הכביש ואלה ידועים בחדגוניותם. הנוף המדברי אמנם קוסם למטיילים רבים, אך בנהיגה ממושכת, הנוף הקבוע הנשקף מחלונות הרכב והכביש חסר הפניות ברובו, גורמים לעייפות פסיכולוגית ופיזית אצל נוסעי הרכב והנהגים. כמו כן, משום שחלק ממשתמשי הכביש נמצאים בחזרה מחופשה, גם ממד של עייפות נכנס למשוואה ולכן תאונות דרכים כתוצאה מהירדמות נחשבות לנפוצות מאוד בכביש זה ביחס לממוצע הארצי.

במקרי הרדמות הנהג, נפוצים הם התרחישים בהם הרכב יורד מהאספלט אל שולי הדרך (נמוכים ורכים בכביש זה) והדבר גורם להתעוררות בבהלה של הנהג וזה מגיב באופן אינסטינקטיבי בבלימת חירום. בשל הבדלי החיכוך שבין הגלגלים השמאליים (שעדיין נמצאים על האספלט) לאלה הימניים (הנמצאים על גבי שול הכורכר), בלימת חירום שכזו תגרום לסחרור אלים של הרכב שמאלה (לעבר הגלגלים בעלי החיכוך הגבוה יותר) אל הנתיב הנגדי, לרוב בניצב לכביש באופן המעמיד את הרכב בסכנה ממשית מפני פגיעת רכב הנוסע בכיוון הנגדי.

מעבר לחדגוניותו של כביש הערבה, גם מבנהו הפיזי "תורם" להתרחשות תאונות מסוג זה. זהו כביש דו סתרי, חד מסלולי שנתיביו אינם מופרדים במחיצה קשיחה (גדר הפרדה), הוא אינו מואר בלילה ומקומות מנוחה והתרעננות מסודרים דלים מאוד. כמו כן, בשל אורכו ודלילות התנועה בו, הוא נמצא בעדיפות נמוכה לסלילה דו מסלולית מופרדת (בשל העלויות העצומות הכרוכות בכך) וגם האספלט ממנו הוא עשוי אינו זוכה לחידוש או ריבוד תכוף כשאר כבישי הארץ ובתוספת אבק וחול שניתכים עליו, גם רמת האחיזה שלו עלולה להיות נמוכה משמעותית מהמקובל.

הסוג הנפוץ השני של תאונות קטלניות בכביש זה נוגע לביצוע עקיפות מסוכנות. מלבד הנוסעים בכלי רכב פרטיים, בכביש זה ישנה גם תנועה ערה של משאיות כבדות המובילות מחצבים מים המלח לאילת וחזרה. משאיות אלה לרוב נוסעות במהירות נמוכה מזו הקבועה לקטע דרך זה (90 קמ"ש) ולרוב אחריהן נוצר טור ארוך של כלי רכב הממתינים להזדמנות עקיפה. מקרים אלה ידועים ביכולתם לפגוע בשלוות נוסעי הרכב הפרטי ואלה ממהרים לבצע עקיפות מסוכנות, לא רק של המשאית הכבדה, אלא של מספר רב של כלי רכב גם כן. שיטת עקיפה זו לא רק שאינה חוקית, אלא גם גורמת לרכב העוקף לנסוע זמן ממושך כנגד כיוון התנועה, גם במקומות בהם הראות לקויה.

בכנס מומחי תחבורה שדן בבעיית הבטיחות של כביש הערבה, בו לקחתי חלק, הועלתה ההצעה להקים מעגלי תנועה מדי שלושה קילומטרים בכביש זה כדי לווסת את מהירות התנועה. אולם כל בר דעת ידע להסביר כי שיטה שכזהו נועדה לכישלון משום שבמקום לשחרר את התנועה ולדאוג לזרימתה התקינה והבטוחה, הצורך להאט ולהאיץ במעגלי התנועה, יגרום לעליה משמעותית בצריכת הדלק של כלי הרכב, בבלאי ועוד לא דיברנו על הגברת הסיכון של התרחשות תאונות חזית-אחור כתוצאה מההאטות התכופות.

הצעה פרקטית יותר הועלתה על ידי וזו גורסת כי על ידי הקמת מפרצי מנוחה מסודרים, אחת לכ-20 קילומטרים שבהם ניתן להחנות את הרכב בבטחה ואף להתרענן במים צוננים, ישפרו מאוד את ערנות הנוסעים ובכוחם להקטין באופן משמעותי את הסכנה למעורבות בתאונת דרכים כתוצאה מהירדמות.

אולם עד אז, נקבץ עבורכם צרור עצות כיצד לשפר את רמת הבטיחות שלכם בנהיגה אל העיר אילת וממנה בכביש הערבה. ראשית, דאגו לתקינות רכבכם, שכן היתקעות במקום מרוחק שכזה עלולה להיות מאוד לא נעימה ואף יקרה במיוחד (עלויות גרירה גבוהות). שנית, בדקו את לחץ האוויר בגלגלי המכונית. החום הגבוה השורר שם בייחוד בימי הקיץ עלול להאיץ שחיקה ופיצוץ של צמיגים בעלי לחץ נמוך מדי ופיצוץ צמיג שכזה במהירות גבוהה עלול לגרום לאבדן שליטה מוחלט ברכב ולתאונה קשה.

שלישית, וודאו כי מערכת המיזוג ברכב תקינה וכי בהישג יד תמצאו משקה קר מרענן, אך הקפידו שלא לשתות בזמן נהיגה. רביעית, במידה ונוסעי הרכב האחרים נרדמים, וודאו כי זה היושב עמכם במושב הקדמי יישאר ערני. כאשר כל נוסעי הרכב ישנים, לדבר השפעה עצומה על ערנותו של הנהג. חמישית, וודאו שבמערכת הבידור ברכב יש מקור שמע שאינו רדיו בלבד, שכן במרבית האזורים אין אפשרות לקלוט שידורי רדיו ונהיגה ברכב שקט לאורך זמן, עלולה לפגוע גם כן בערנות הנהג.

העצה השישית שלנו, היא לעצור להתרעננות וחילוץ עצמות באופן תכוף יותר, עוד לפני הופעת תחושת העייפות. עמדו הרחק ככל הניתן מהכביש במקום בו שדה הראיה פתוח, שתו, לכו מספר צעדים ואפילו בצעו מתיחות קלות לרגליים, לגב ולידיים. בטיפ השביעי נבקש מכם להרחיק את המבט קדימה רחוק ככל הניתן כדי לצפות מכשולים או סכנות מבעוד מועד. הבחנה מוקדמת בשיבושים, צמתים, כלי רכב איטיים או מאטים, תעניק לכם זמן ארוך ובטוח לבחירת התגובה הראויה.

העצה השמינית והאחרונה שלנו במקרה זה, תהיה להעדיף את הכביש הנוסף המוביל לאילת, זה העובר דרך מצפה רמון. כביש זה אמנם ארוך יותר במספר הקילומטרים שלו, אבל הוא מעניין בהרבה לנהיגה בזכות תנאי הנוף המשתנים תכופות, הכביש המפותל שגם סלול טוב יותר ברוב המקרים ומבחר המקומות בהם ניתן לעצור ולהתרענן.

*הכותב, קובי ליאני, הנו עורך מדור הרכב של וואלה! ובוחן תאונות דרכים בעברו