עו"ד שפטל: "הרשעת דמיאניוק - הזניה של השואה"

(צילום: רויטרס; עריכה: גדי וינסטוק, אמיר קוטיגרו; קריינות: אביב אברמוביץ')

הרשעתו של ג'ון (איוון) דמיאניוק בסיוע לרצח 28,060 יהודים במחנה ההשמדה סוביבור בשנת 1943, אתמול (חמישי) בבית משפט במינכן שבגרמניה, גררה ברכות נלהבות מצד שורה של גורמים בישראל, שבירכו על "הצדק המאוחר". אך בתוך השמחה הכללית בולט שוב קולו של אדם אחד, שמלווה את פרשת דמיאניוק זה שלושה עשורים, מסרב להתיישר עם הלוך הרוח הכללי, וממשיך, גם היום, לטעון בפסקנות כי הוא חף מכל אשמה. זהו האיש שהגן על דמיאניוק בפני בית המשפט בישראל, וככל הנראה הישראלי היחיד שמכיר אותו מקרוב - עו"ד יורם שפטל.

"ההרשעה הזו היא תערובת של פארסה מצד אחד, והזניה של השואה מצד שני", קבע אתמול עו"ד שפטל בפסקנות בשיחה עם וואלה! חדשות, ומיד הסביר מדוע: ג'ון דמיאניוק כבר זוכה בישראל לא רק מהיותו "איוון האיום" ממחנה טרבלינקה, אלא גם מפעילותו כשומר במחנה סוביבור. לפיכך, הרשעתו כעת לא יכולה להיות קבילה. "זו פארסה", הוא אומר, "משום שהנושא של דמיאניוק וסוביבור הוכרע על ידי בית המשפט העליון כבר בשנת 93".

עו"ד שפטל מזכיר כי במשפט הסיום של פסק הדין שזיכה אז את דמיאניוק מחמת הספק, כתבו השופטים: "ה'וואכמן' (שומר) של טרבלינקה יצא לפנינו זכאי מהאישום של 'איוון האיום'". בגלל משפט זה, הוגשו מיד לאחר מכן 11 עתירות לבג"ץ שדרשו להעמיד את דמיאניוק לדין על סיוע להשמדה, מתוקף היותו "ואכמן".

"שופטי בג"ץ ביקשו להיוועץ בהחלטתם עם היועץ המשפטי לממשלה", הוא מזכיר, "והוא העביר לבית המשפט את התייחסותו, ואני מצטט: 'אין זה מאינטרס הציבור לפתוח בהליכים נגד דמיאיניוק באישומים חלופיים, אם בסופו של דבר אין ביטחון שלא יזוכה גם בהם. זיכוי נוסף ייצור תחושה של מפולת, ואין בידינו כל ביטחון שזיכוי כזה אינו אפשרי'. כלומר, אותו בית משפט שאך פחות מחודש לפני כן קבע שהוא 'ואכמן', ביצע סיבוב של 180 מעלות, ויתר על הקביעה הקודמת שלו, וקבע במקום זאת: 'ממהלך הטיעונים שלפנינו ומדברי היועץ המשפטי משתמע כי יהיה צורך לשמוע את המשפט מתחלתו ולהרחיב את היריעה, כשסיכויי הרשעה קטנים. לא נוכל לומר ששיקול זה מופרך הוא'. על יסוד זה נדחו כל העתירות".

"בעצם", מסכם שפטל, "על בסיס אותו חומר ראיות כמו בגרמניה, קבעו שופטי בית המשפט העליון שאין יסוד להרשיע את דמיאניוק. ואז בא בית משפט גרמני, מצד אחד קובע שהוא סייע לרצח 28 אלף בני אדם, למרות שאין אדם בעולם שיכול להצביע עליו ולאשר זאת, ומצד שני דן אותו למאסר ממושך פחות ממה שהחוק הישראלי קובע לעבירת התפרצות פשוטה. זה אומר שבית המשפט בעצמו לא מאמין להרשעה. אם הוא היה מאמין, הוא היה צריך לדון אדם כזה למאסר עולם".

עו"ד שפטל ממשיך ומגחיך את עונש חמש שנות המאסר שנגזר על דמיאניוק, בהזכירו כי לפי החוק הגרמני, מנוכה גם כך חלק מעונשו של אדם מעל גיל 80 שנגזר עליו מאסר, וכי סביר שמהעונש תנוכה גם תקופה בת כשנה וחצי שדמיאניוק כבר שהה במעצר. "למעשה", הוא אומר, "בית המשפט דן אותו לשנה וחצי מאסר על 28 אלף מקרים של סיוע לרצח - וזו פשוט פרוסטיטוציה של המשפט ופרוסטיטוציה של השואה".

בהתייחס לשאלה האם ראוי היה להרשיע את דמיאניוק בסיוע לרצח רק על בסיס הקביעה כי שימש כשומר במחנה, משיב עו"ד שפטל כי "זו שאלה שניתן לדון בה, אך היא אינה רלוונטית במקרה שלפנינו. מרשי כפר בעבר והמשיך לכפור באופן מוחלט באישומים, ועומד על כך שכף רגלו מעולם לא דרכה במחנה השמדה".

(עדכון ראשון: 19:07, 12.05.11)