בימים אלו, שבהם אייפון, אייפד, פייסבוק ומושגים כמו "לייק" הם חלק בלתי נפרד מחיינו, נחמד להיזכר בסמלים ובאייקונים שפעם היו אבני היסוד של התרבות שלנו - התרבות הישראלית.
לכבוד יום העצמאות שחלף נבחרה על ידי הציבור הישראלי רשימה של עשרה אייקונים ישראליים הדורשים רענון, המסמלים ומייצגים את התרבות וההוויה הישראלית לפני דור האייפון ושלל הסמלים התרבותיים שהגיעו מחו"ל. האייקונים שנבחרו מעוררים נוסטלגיה מרגשת: גופיית סבא, מוכרי ארטיקים בים, תליון "חי", פלאפל, מנגל, מטקות, סוכת מציל, כובע טמבל, ארטיק ופחי צפרדע.
האייקון מספק גאווה לאומית, מעניק זהות ושייכות. כדי שמשהו או מישהו יהפוך לאייקון תרבותי, הוא חייב לצמוח מלמטה, מהמקומי, מהחומרים הזמינים, ולספר סיפור בעל משמעות לצרכני התרבות, על עצמם ועל המקום שבו הם חיים.
האייקונים הישראליים מספרים קודם כל את סיפורה של קהילה תרבותית בהתהוות, קהילה מבודדת גיאוגרפית וגיאו-פוליטית, תפרנית יחסית, שבעזרת כושר אלתור והמצאה יצרה מוצרים אשר ייחודיים רק לה.
הספורט כמסמל תרבות
כמו האוכל היהודי שהתבשל לאיטו בסירי הסבתות היהודיות - לא משנה מאיזו עדה - והיה מבוסס על שאריות, כך לא מעט אייקונים ישראליים נוצרו כתוצאה מ"דלות החומר": כך יצר סבי הסנדלר סנדלים תנ"כיים כי בחוץ השמש קפחה והעור היה יקר, וכך נוצר כובע הטמבל - מעין גירסה מקומית לכובע מלחים, שיוצר משאריות בדים ושהפך לכיפה עת קופל באירועים דתיים, בעיקר בהתיישבות העובדת.
אייקונים תרבותיים יכולים גם לבטא את רוח התרבות שבמסגרתה הם נוצרו - ולכן אין ספורט ישראלי יותר ממשחק בצמד המטקות האלו, משחק ששום חוף ים ישראלי לא שלם בלעדיו. האם עצרתם פעם לחשוב כיצד משחק המטקות מבטא את הרוח הישראלית?
משחק המטקות הוא אחד הסמלים הישראליים שעדיין לא נס ליחם, גם היום, בעידן הכי ציני שיש. משחק המטקות, אשר הומצא בישראל, הוא המשחק היחיד בעולם שאין לו חוקים, תכלית, מפסידים או מנצחים. הוא מגלם את רוחו של הישראלי, שאינו מצטיין בשמירה על חוקים ומעדיף להפציץ את יריבו/חברו למשחק בדיוק מתחת לשלט האוסר את המשחק.
מצד שני, המשחק מסמל דואליות של התמסרות וקבלה בין הבריות. תנועת הכדור הדינמית מעוררת באינדיבידואל את שיתוף הפעולה, ומביאה למכנה משותף של חברות ורעות.
מה יהיה על האייקונים הישראליים בעידן הפייסבוק? מוקדם לדעת. מה שברור הוא שע?ם החפץ בתרבות מקומית חיה ותוססת חייב להצמיח מתוכו אייקונים מקומיים - פשוטים, יצריים, המוניים, מלאי חוצפה.
כן, ממש כמונו, הישראלים.