חרדה מזיקוקים - על כלבים ורעשים

כל מי שמחזיק בביתו כלב, יודע כי בימים של רעמים חזקים, או במועדים רועשים במיוחד, כמו יום העצמאות המתקרב, הכלב המשפחתי נעשה מבוהל. מה גורם לכלבים לפחד כל כך מרעשים רמים? ד"ר טליה מור, וטרינרית, מנהלת פורום וטרינריה ב-doctors, מסבירה: "הבעיה עלולה לנבוע מגורמים גנטיים או סביבתיים, מניסיונות שליליים, מאירועים בעבר או מתהליך חיברות לקוי".

לדברי ד"ר מור, חוש השמיעה המפותח של הכלב בהחלט מוסיף לבעיה: "לכלב יש מבנה אוזן ייחודי המאפשר לו לשמוע בצורה חדה, ממוקדת ומוגברת, ובתדרים גבוהים מאלה שקולטת האוזן האנושית". התוצאה: כלבים חוששים ממזג אוויר סוער המלווה בסופות ברקים ורעמים, זיקוקים, נפצים, הפעלת שואב אבק, בומים על קוליים ושאר רעשים חזקים ובלתי מוגדרים.

לדברי ד"ר מור, "במצבים קלים הפחד הוא רגעי והכלב חוזר לתפקוד נורמלי לאחר החשיפה לרעש החריג. במצבים קיצוניים, הפחד נהפך לחרדה של ממש המשפיעה על הכלב במשך שעות או ימים ואף מגבילה את פעילותו. חרדתו של הכלב יכולה להתבטא ברעידות, ריור מוגבר, נשימה מהירה, אישונים מורחבים, היצמדות לבעלים, היצמדות לחפצים, חוסר שקט, חיכוך שיניים, נטייה להתחבא ולא לציית לפקודות, חוסר תיאבון, נביחות, ראש מורכן, זנב שמוט ואף ניסיונות בריחה".

סיבה נוספת לדאגה היא שכלבים שבורחים נחשפים לסכנת פציעה או דריסה ועלולים ללכת לאיבוד. מה אפשר לעשות כדי להקל את מצוקת הכלב? לדברי ד"ר מור, "הטיפול בפחדים ובחרדות משתנה בהתאם לסיטואציה: כאשר מדובר בבעיה נקודתית רגעית, ידועה מראש, ניתן וכדאי להיערך בהתאם. יש לסגור את כל הפתחים כדי למנוע בריחה של הכלב. אם מדובר בכלב שחי בחוץ, יש להכניסו למקום מוגן או לקשור אותו, אבל לא ברצועה ארוכה בה הוא יכול להסתבך ולהיחנק. כלב שנמצא בבית - כדאי ללטף ולהרגיע. על הבעלים להשתדל לא להילחץ כדי לא להלחיץ יותר את הכלב. רצוי להדליק טלוויזיה או להשמיע קולות רקע, ולנסות להסיח את דעתו של הכלב. מומלץ שלא לצאת החוצה בזמן הרעשים, ואם בכל זאת יוצאים, להקפיד לעשות כן רק עם רצועה".

לדברי ד"ר מור, יש מקום גם לשלב טיפול תרופתי: "ניתן לתת לכלב טיפול תרופתי מרגיע מקדים בתרופות הרגעה לטווח קצר. התרופה חייבת במרשם רפואי ויכולה לגרום לירידה בקצב הלב ולישנוניות. יש לתת את התרופה כשעה-שעתיים לפני האירוע ולא כטיפול לאורך זמן, מכיוון שהשפעתה ממכרת. בטיפול התרופתי נכללים תרופות מרגיעות לטווח קצר ובינוני, תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, וכן פרומונים סינתטיים שהינם חומרים המופרשים על ידי בעלי חיים ומשפיעים לטובה על ההתנהגות. התרופות השונות ניתנות לטווח ארוך ותגובתן נראית תוך מספר שבועות, כך שאינן מתאימות לטיפול רגעי. התרופה ניתנת רק לאחר בדיקה גופנית מלאה והתייעצות עם וטרינר".

בטיפול התרופתי קיימים גם פתרונות מתחום הרפואה המשלימה, ונפוץ השימוש בתרופות הומאופתיות ובצמחי מרפא להרגעה. לדברי ד"ר מור, "כאשר מדובר בחרדה מתמשכת ובכלבים הסובלים בצורה קיצונית, הטיפול ארוך ומורכב יותר. טיפול כזה מתבסס על שינויים סביבתיים והתנהגותיים, עם או ללא טיפול בתרופות. הטיפול ההתנהגותי מתבסס על חשיפה הדרגתית ומבוקרת לגורם המעורר חרדה. המטרה היא להוריד את רמת הרגישות תוך שילוב אלמנטים מרגיעים וחיוביים. חשוב לזכור כי פינוק יתר או תשומת לב מוגזמת רק מחמירים את הבעיה".