כוח לוחמי "אריות הים", יחידה מיוחדת של חיל הים האמריקאי העוסק בלוחמה בטרור ובמשימות מיוחדות אחרות ואחראי על חיסול בן לאדן בפקיטסטן בשבוע שעבר, כלל גם הולך על ארבע. מפרסומים בניו יורק טיימס ובסאן הבריטי מתבהרת תמונה שאמנם אינה חושפת את את זהותם של הלוחמים, אך מגלה שחבר מיוחד ונאמן, כלב מיומן, סייע במבצע המורכב ("מבצע ג'רונימו") באבוטובאד שבפקיסטן. לא ידוע הרבה על זהותו של הכלב האמיץ, אפילו לא מה גזעו, אך ככל הנראה מדובר ברועה גרמני או מלינואה בלגי.
השימוש ההולך וגובר בכלבים שאומנו ביחידות צבאיות, נובע מצרכים צבאיים שאינם מוצאים מענה בקרב חיילים בני אנוש. "היכולות שהכלבים מביאים לקרב אינם נחלת האדם או המכונה", אמר הגנרל דיוויס ה. פטראוס, לניו יורק טיימס.
חשוב להבין כי בפשיטות כמו הפשיטה על מתחם מחבואו של הטרוריסט המבוקש, שני שליש מכלל האבדות בנפש נגרמות ממטעני חומר נפץ הטמונים בשטח. חוש הריח של הכלבים, שאין שני לו, הוכח שוב ושוב כנעלה על כל המכשור המתקדם של האדם למציאת חומרי הנפץ. כך, בפשיטות מסוכנות, נשלחים הכלבים לרחרח את האזור ולהתריע על מטענים וסכנות לפני כניסת החיילים למתחם.
"השימוש בכלבים באזורים שונים במזרח התיכון אינו מפתיע", מסביר רב הסרן ויליאם רוברטס, האחראי על יחידת הכלבים הצבאיים הממוקמת בטקסס, לסאן הבריטי. "כלבים הם עזר טוב יותר להרגיע קבוצות מתפרעים. ישנה תרבות של סלידה מכלבים בחלק מהמדינות באזור הזה. מעטים האנשים שם שרואים בכלב חיית מחמד. רוב האוכלוסייה רואה בכלב משהו מאוד מאיים".
צבא ארצות הברית נעזר במגוון גזעים של כלבים, אך השימוש הנפוץ ביותר הוא של הרועה הגרמני והמלינואה הבלגי. לשניהם יש את הקומבינציה המושלמת של חוש ריח חד, סיבולת, מהירות, כוח סבל, אומץ, אינטליגנציה ויכולת הסתגלות לסוגי אקלים שונים. תפקודם בשטח, בין היתר, הוא לתפוס פושעים נמלטים, מה שמתאפשר מיכולת הריצה שלהם, המכפילה במהירותה את זאת של האדם. אחד היתרונות הגדולים בשימוש זה בניגוד לכוח אש במעצר, הוא שמירה גם על חיי הנמלט או הפושע. שימושים נוספים כוללים איתור חשודים במנהרות ובתאי מחבוא מתחת לאדמה, מציאת חומרי נפץ או חומרים חשודים והתראה על סכנות שאינן נראות לעין.
מכאן, בין משימה מסוכנת אחת לאחרת, נשאר לנו לקוות ששום כלב לא סובל, שהאימונים נעשים בדאגה לרווחת הכלב, וחשוב מכל, שהכלבים חוזרים ללא פגע.