המציאות של שכונה ד' בשנת 1965, הייתה קשה. היא הכילה שורות של בלוקים ושיכונים צפופים, צרובי שמש, שאצרו בתוכם תילים של סיפורי משפחות קשות יום. רחוב הסנהדרין, סגר את השכונה מכיוון צפון וממנו השתרע מדבר חולות צהובים ויבשים. העגמומיות וקשיי היום יום הולידו לא מעט עבריינות ויצרו את השם הרע שהודבק לשכונה. אל המציאות הזאת, בדירה בשיכון קטן ברחוב הסנהדרין, נולד יוסף (יוסי) פריינטי, בן בכור להוריו גילה וחיים. השבוע מונה פריינטי למפקד מחוז דרום במשטרה.
"הוא תמיד היה ילד טוב" סיפרה האם גילה, "הוא הילד הכי טוב שאני מכירה. בכל מקום שהוא היה, הוא רצה להצליח". להורים נולדו עוד שני אחים ואחות. אחד האחים, משרת אף הוא במשטרה. בילדותו ובתקופת נעוריו, הייתה הצלחתו של יוסי גדולה בין ילדי השכונה וחבריו הרבים שאליהם התחבר, נותרו עמו בקשר שנים ארוכות. יחסו החם לאנשים, נולד בחיק המשפחה, שהרבתה לצאת לטיולים בשבתות ויוסי היה אז על תקן של 'המארגן': "הוא אהב להכין את הדברים לטיולים האלה", סיפרה גילה.
עוד בוואלה!
פריינטי אהב הרבה דברים בילדותו. הוא היה רגיש לבעלי חיים, כמו גם לתרבות ישראלית ואף ניגן מעט בגיטרה. אבל אהבת חייו הגדולה ביותר, היא כדורגל. "מגיל צעיר הוא שיחק. כשהיה בבית הספר היסודי בן צבי וכשעבר לתיכון מקיף ד' בשכונה", סיפרה אמו, "כשהתגייס לצה"ל, רצו להשאיר אותו בשירות קרוב לבית, כדי שישתלב בקבוצה, אבל הוא רצה ללכת לשירות קרבי והתגייס לצנחנים".
שירותו ביחידה, היה בתקופה שאחרי מלחמת לבנון השנייה. פריינטי סיים קורס קצינים והשתחרר מהשירות הצבאי בדרגת סגן, כך יכול היה להתחיל את השירות במשטרה כצוער ולמלא תפקידים של קצין משטרה כמעט מתחילת השירות: "די מהר הוא השתלב בתפקידים של מודיעין ובילוש" סיפר סגן ניצב בדימוס, יוסי קופל, שפריינטי שירת תחת פיקודו, "אני יכול להגיד שרק דברים טובים הוא הביא איתו לשירות. הוא הכיר את באר שבע ואת האנשים שבה וזה עזר לו מאוד ברמה המקצועית".
שורת התפקידים שמילא פריינטי, היא ארוכה מאוד. הוא היה קצין מודיעין ובילוש וב-1995 הוא מונה לתפקידכראש לשכת המודיעין בנגב. לדברי קופל, "כשאתה מכיר את האנשים בשכונה ומחפש מישהו שיכול לסייע לך בפיצוח חקירה, זה רק לטובה ויכול לקדם מאוד. אני זוכר אותו עם ראש גדול מאוד על הכתפיים". פריינטי המשיך למלא תפקידים, כמו קצין מודיעין בתחנת באר שבע, מפקד תחנת משטרת העיירות, מפקד משטרת באר שבע ומפקד יחידות מיוחדות שהוקמו לצורך מאבק בפשיעה.
זו הייתה מבחינתו גולת הכותרת של השירות במשטרה באותה תקופה. באר שבע הייתה נתונה לאיום מתמיד של כנופיות פשע והמאבק בהן גרר לא מעט קרבנות. המשטרה הפעילה יחידות מודיעין בהיקף רחב כדי ללמוד על פעילותן של כנופיות אלו ולהתמודד איתן ופריינטי היה שותף מלא ומרכזי בהתמודדות זאת. אחד המקרים המפורסמים הוא הרצח של בני מורדו, שהיה רכז מודיעין טרם שהתפטר משירותו במשטרה ונרצח בפתח בית חבר משותף, עמו צפה במשחק כדורגל. הרצח שלו ככל הידוע, לא פוענח עד היום. במשטרה מעריכים, כי הוא נורה על רקע מאבקי השליטה של כנופיות הפשע בנכסים כלכליים שונים בבאר שבע.
אדם נוסף שפריינטי שירת תחת פיקודו הוא סגן ניצב בדימוס ישראל אריאלי: "הייתי ממונה על פעילות מספר פעמים" הוא סיפר, "הוא היה מפקד של יחידה שהוקמה להתמודד עם נגע הסמים בדרום. אני הייתי אז ראש ענף מודיעין בדרום והיחידה הזאת הייתה כפופה לענף הזה. ההצלחות שלו בתחום היו גדולות מאוד. הוא הביא לפיצוח עסקאות סמים גדולות ומנע אותן. האיש הוא מאוד יצירתי ונדיר לפגוש אנשים כאלה".
איש מקצועי מאוד
דברים דומים, השמיעו כל אנשי המשטרה שהביעו דעתם עליו: "אני זוכר איש מקצועי מאוד. השוטרים מאוד אהבו אותו, בעיקר בגלל התכונה שלו לדבר עם כל אחד בגובה העיניים", סיפר אריאלי, "הוא מבין את נפש האדם והשוטרים ביחידה שלו מאוד העריכו את זה. היה אפשר לראות שהיחידה כולה, פועלת בכוח האישיות שלו. הוא הוביל הרבה מאוד מבצעים למיגור פשיעה בדרום והביא הרבה הצלחות".
פריינטי היה סגן מפקד מרחב נגב של המשטרה, בעת ההתנתקות ומונה לנהל את המבצע, לאחר שמפקד המרחב ניסו שחם, השמיע ביטויים חריפים כלפי המתנחלים. זמן קצר שירת כמפקד מרחב דוד של המשטרה בירושלים ובשנת 2007 מונה למפקד מרחב נגב של המשטרה, משם גויס להיות המזכיר הביטחוני במשרד לביטחון הפנים, תחת השר יצחק אהרונוביץ', שהיה בעצמו קצין משטרה ושירת בין היתר כמפקדו של פריינטי.
"הוא היה טוב ויהיה טוב בכל תפקיד שיתנו לו", סבורה האם גילה. ההורים מתגוררים עדיין בשיכון שברחוב הסנהדרין בשכונה ד', משם יצא יוסי לכל פעילותו הצבאית והמשטרתית. בגיל 24 הוא עזב את הבית, כשנשא לאישה את חני, ממנה נולדו לו שני ילדיהם. עכשיו הוא חוזר אל מחוזות הילדות האלה, כשהוא עונד דרגת ניצב, על כתפיו מוטלת האחריות למחוז הדרומי והשכונה כולה עושה לו כבוד.