חודש וחצי לאחר שמליאת הכנסת אישרה את "חוק הנכבה", האגודה לזכויות האזרח, עדאלה וגורמים בבתי ספר מעורבים עתרו הבוקר (רביעי) לבג"ץ, בדרישה לבטל את החוק, שמתיר לשר האוצר להפחית תקציבים מגופים הממומנים על ידי המדינה, כמו ארגונים ורשויות מקומיות, במידה שאלו ישללו את קיומה של מדינת ישראל. על פי החוק, ניתן להטיל סנקציות על גופים שיציינו את יום העצמאות כיום אבל, יפגעו בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה או יוציאו הודעה המבקשת לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, המסיתה לגזענות, לאלימות או לטרור, כמו גם הודעה התומכת במאבק מזויין או במעשה טרור נגד ישראל.
העותרים, בוגרי התיכון הערבי האורתודוקסי בחיפה, הורים לילדים בבית הספר הדו לשוני גליל ופרופ' לגאוגרפיה מאוניברסיטת בן-גוריון, המיוצגים על ידי עורכי הדין סאוסן זהר, דן יקיר וחסן ג'בארין, טוענים בעתירה כי הסעיפים המתירים הטלת סנקציות כספיות בשל ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל או בשל שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הינם בלתי חוקיים, ועלולים לפגוע באופן משמעותי בפעילות בתי הספר.
על פי העתירה, התיכון הערבי בחיפה, אחד מבתי הספר היוקרתיים בישראל, מקיים מדי שנה שורה של פעילויות ביחס להשלכות זהות המדינה כיהודית ודמוקרטית על מעמד האזרחים הערבים בישראל ודיונים אודות מסמכי החזון הערבים, שדורשים להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה. האירועים הללו מתוכננים להתקיים החודש, בו חוגגים את יום העצמאות, ומנגד מציינים את יום הנכבה. בבית הספר הדו לשוני מציינים את יום העצמאות והן את יום הנכבה. בתי הספר טוענים כי החוק פוגע במטרותיהם החברתיות, שנועדו לגשר על פערים בין יהודים לערבים.
אל תפספס
"זה לא עניין של פוליטיקה"
עותר נוסף, פרופ' אורן יפתחאל, הינו פרופ' נודע לגאוגרפיה שפיתח את מודל "האתנוקרטיה", שטוען כי המשטר בישראל אינו "יהודידמוקרטי". או "דמוקרטי-אתני". על פי העתירה, החוק, כפי שהוא מנוסח, עלול להוביל להוצאת כתביו של פרופ' יפתחאל מקורסים רבים באוניברסיטאות, ולמנוע דיון בטענות שהוא מציג.
"החוק פוגע באופן חסר תקדים באופני הזיכרון ההיסטורי תוך שימוש בכוחו של הרוב על מנת לנסות להשכיח ולדכא את הנרטיבים של מיעוט לאומי לגבי אירועים, עובדות, רגשות ואידיאולוגיות", נכתב בעתירה. "החוק מבקש להחניק מחלוקות אידיאולוגיות מהותיות, הנוגעות לשאלות יסוד של החברה הישראלית". עוד נטען, כי קיים אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה לנהל דיונים מעמיקים בשאלות הפוליטיות הקשות והמורכבות, העומדות במרכז המחלוקות הציבוריות במדינת ישראל. כמו כן זהו אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה, שהערכים החוקתיים של המדינה יתבססו על תוצריו של דיון חופשי ופתוח מסוג זה, ולא על סתימת פיות או על ניסיונות בלתי דמוקרטיים להשתיק את המיעוט.
אריק קירשנבאום, אב לילדה מבית הספר היהודי-ערבי גליל ואחד העותרים, אמר כי "הבת שלנו לומדת בבית הספר המיוחד הזה דווקא כדי שלא תגדל באווירה של 'אנחנו צודקים - אתם טועים' שכל כך נפוצה בארץ, גם בקרב היהודים וגם בקרב הערבים. כל מה שאנחנו מבקשים זה לאפשר לה ולחברים שלה בביה"ס לשמוע את הסיפור של שני הצדדים - זה לא עניין של פוליטיקה, רק ללמוד בלי צנזורה. בקום המדינה היו אנשים שסבלו - למה צריך להסתיר את זה, במקום להכיר בכאב ולרפא אותו? בדרך כלל רואים את אלה שרוצים לצנזר היסטוריה כמפרי חוק, אבל עכשיו אנחנו הפכנו לפושעים".