אופוריה מזויפת

    חיסולו של בן לאדן עורר פרצי שמחה ספונטניים בארה"ב וברחבי העולם המערבי. רמי שני תוהה האם ארה"ב פועלת מתוך שיקולים רציונליים, או מנסה לשמור על כבודה והולכת אחרי תחושות הבטן

    רמי שני

    שמחת המערב על הריגתו של אוסמה בן לאדן, התפרצה כמעט בלי לשאול שאלות, הקשורות לדרך שבה הדבר נעשה. לא מבחינה מבצעית אלא מההיבט התרבותי. האיש הואשם בדרכים ציבוריות בהיותו מגה טרוריסט. הוא נחשב למי שעומד מאחורי הפיגועים הענקיים בארצות הברית ובמדינות אחרות בעולם. הופנו אליו מיליוני אצבעות מרשיעות ולכל מי שדקלם את שמו, היה ברור כמעט ב 100% שמדובר בלא פחות מיוזם ומתכנן ציר הרשע האסלאמי. הוא תואר כארכי פושע, שהורשע אך ורק בשיח הציבורי, הפוליטי, הביטחוני, אך לא הועמד מול בית משפט שידרוש ממנו לתת את הדין על פשעיו החמורים כלפי האנושות.

    הממשל האמריקני, התייחס אליו כמו אל פושעים מבוקשים במערב הפרוע, שיש להביאם חיים או מתים. בחדרי חדרים לא הוסתרו דעות של רבים ממעצבי מדיניות ביטחון ארצות הברית: רק מת!. פוליטית אולי זה טוב. גם באופן זמני, בעין בין לאומית. בהמשך זה רע, אם לא רע מאוד. האמריקנים לא סתם חיפשו את שליט עירק סדאם חוסיין, שאותו טרחו כל כך להדיח במבצע צבאי רחב היקף. הם רצו לתת אותו למשפט עמו תחת הכשר של מדינה ההופכת להיות דמוקרטית. אם לאנשי הכוח שהשתלט על מבצרו של בן לאדן הייתה ניתנת הבחירה, אין כמעט ספק שהוא היה הולך על הוצאתו מת. זאת, על פי הפרסומים, הייתה רוח ההנחיה של ממשל אובמה.

    האמריקאים הפסידו פעמיים

    האמריקנים הפסידו בכך פעמים: פעם אחת אפשרות לחקור את האיש על הארגון שאת רוחו הוא מכוון ופעם שנייה לתת אותו למשפט העם, כפי שרק בארצות הברית יודעים לעשות, כלומר עם חבר מושבעים ועם הצגה תקשורתית חגיגית לכל עין, למעט העיניים של המשפחות שהוא הותיר שכולות.

    האם בכך מצביעה בעצם ארצות הברית על החשש הגדול ביותר שלה: שעלול להתברר כי כפי שלסדאם חוסיין לא היה כמעט נשק בלתי קונבנציונאלי, כך בן לאדן הוא לא בדיוק האיש שמייחסים לו את פרצופו של השטן? אולי החשש הוא הרבה יותר גדול: שתתגלה התמונה האמיתית של ההשפעה המעצמתית של ארצות הברית בעולם בכלל ובעולם המוסלמי בפרט?

    בפעולת חיסולו של בן לאדן, הוכיחה ארצות הברית כי היא יכולה לפעול נגד ארגוני הטרור באותם אמצעים שהם מפעילים כלפי אזרחים בכל העולם. לכאורה פעולה ראויה. למעשה – פעולה שעלולה לגרור את אותם ארגונים לתגובות נוספות אלא שאז יהיה קשה עוד יותר למצוא את מי שעומד מאחוריהן. ואז כמובן תשאל שאלת השאלות: האם ארצות הברית פועלת מתוך נימוקים מחושבים והגיוניים או שהיא מנסה לשמור על כבודה ופועלת מתוך תחושות בטן הקוראות לנקמה?

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully