למרות הכלל הקובע כי "בנפול אויבך לא תשמח", אי אפשר בלי קורט של שמחה לאיד. אסור היה להניח לאוסאמה בן לאדן להיפרד מהעולם בשיבה טובה מוקף בבני משפחה ובמעריצים. הוא היה בן-מוות, ואינו היחיד.
הוא גם חוסל לא כפי שהנוהים אחריו היו רוצים לראותו. לא צ'ה גווארה מוסלמי אלא מי שהתגורר ברווחה ניכרת באחוזה ענקית המוגנת היטב. לא מערה ולא פרטיזן ולא נשקו בידו.
העולם גם הבין כי אין סיכול ממוקד נקי, שהנשיא ברק אובאמה תיארו במילים מכובסות. למרות ההצלחה המרשימה, שנרשמת על שמו של הנשיא האמריקני, גם הוא למד כי במקום שבו יורים ברוצח נפגעים עימו חפים מפשע, אישה וילדים. ממש כפי שראשי המדינות החברות בנאט"ו נוכחו בכך בהפצצת טריפולי של מועמר קדאפי מהאוויר. ביקשו לפגוע בו והרגו את בנו ונכדיו. דין עזה כדינן של טריפולי ואיסלמבאד.
פעולת הקומנדו האמריקני הראויה לכל שבח מעמידה בתצליל נלעג את כל הטפות המוסר של מגלגלי העיניים לשמיים. מה על הפרת הריבונות של פקיסטן, שלכאורה לא שיתפה פעולה עם האמריקנים? ומה על ההריגה בשעה שלכאורה היה אפשר לחטוף את בן לאדן ולהביאו למשפט בארה"ב? האמריקנים עשו נכון כשהרגו אותו, אבל ראוי שיפנימו את הכלל כי מה שמקובל עליך עשה-תעשה גם לחברך.
כן אפילו באשר להשלכת הגופה לים. ישראל נהגה כך באדולף אייכמן. בשני המקרים בוצע צעד נכון. אין אתר עלייה לרגל לטרוריסטים.
חובה לפגוע ברבי-מרצחים
לא ירחק היום ופרשני מדע המדינה יטענו כי הריגת בן לאדן בוצעה בעיתוי שגוי; שממילא הטרור של אל-קאעידה מצוי בירידה ואינו פופולרי, אבל עתה יתלהטו הרוחות ויורשיו של בן לאדן יגבירו את מאמציהם לפגוע באמריקה ובבעלי בריתה. תמיד הם אומרים כך. אחרי חיסול עימאד מורנייה והמהנדס יחיא עיאש והשייח' יאסין נשמעו קולות דומים.
אין בהם ממש. הטרור יפגע ביעדיו בישראל וברחבי העולם ככל שיוכל, בין שנותרו כל אלה בחיים ובין שלאו. אך אפילו היתה טענה זו נכונה - חובת העולם התרבותי לפגוע ברבי המרצחים ולרדוף אותם עד חורמה "מפני תיקון העולם". גם במחיר של דרבונם לנקום.
השאלה היא מה יבין העולם התרבותי מקיפוד חייו של הטרוריסט הבכיר שמלאו לו 53 שנים. אם אובאמה יישב על זרי הדפנה ולא ימשיך במלחמה יהיה הישגו נקודה שתעומעם ותישכח. נחוץ קו רציף אשר מביא בחשבון את כל מרכיבי התמונה. אתמול הזדרז איסמעיל הנייה לגנות את המבצע האמריקני. הוא האיש המוביל את חמאס לשותפות עם אבו מאזן, מה זה אומר עליו? ועל הציבור התומך בו?
כשקושיה זו על שפתיו צריך בנימין נתניהו לצאת השבוע לאירופה ובהמשך החודש לארה"ב. זה יהיה ביקור שונה מהמתוכנן. הערכת המצב היתה שכאשר יישא ראש הממשלה את נאומו על גבעת הקפיטול תימצא הפופולריות של יושב הבית הלבן בשפלה. עתה סביר להניח כי ימצא את אובאמה חזק מן המשוער ואת הקונגרס ממאן להתקוטט עם נשיאו.