יום השואה 2011

    השואה בעיניים חרדיות: סמלים, אישים וסיפורים

    לציבור החרדי סמלים ודמויות מרכזיים הקשורים בשואה ושונים מאלה של הציבור החילוני. דרשות בגטו ורשה, פסיקות הלכה במצבים בלתי אפשריים, דילמות מוסריות ותקווה. השואה באור חדש

    מוטי לוי

    בשנים האחרונות הולכת, מחלחלת ומעמיקה הוראת השואה גם במגזר החרדי. תורם לכך במיוחד המדור החרדי בבית הספר המרכזי להוראת השואה ב'יד ושם' שהוקם לפני כעשור ומנוהל על ידי נאווה וייס. מדי שנה מכשיר בית הספר כ-7,000 מורים ומורות חרדיים, במסלולים מיוחדים הבנויים במיוחד עבורם, ומוציא לאור חומרי לימוד ייעודיים לתלמודי תורה חרדיים ולבתי ספר לבנות.

    על רקע זה, בתוך המגזר הכללי בישראל, בולט במיוחד המגזר החרדי במערך שלם של מושגים וסמלים ייחודיים הנגזרים מן השואה שהפכו לנכסי צאן ברזל בתודעתו של כל חרדי. חלק מהאירועים והאנשים ייראו לקורא החילוני כלקוחים מעולם אחר, ומרכזיותם באסון הנורא לא תובן ללא הסבר מעמיק. יום השואה הוא הזדמנות להכיר כמה מהסמלים הללו.

    עוד בוואלה! NEWS

    הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

    בשיתוף בית בלב
    לכתבה המלאה

    דרשות הרבי מפ??יא?ס?צ?'נ?ה

    בתוך ששת מיליון הנספים קפחה השואה את חייהם של עשרות אדמו"רים ומנהיגים חסידיים ומחקה עמם את קהילותיהם. גם בימים הקשים ביותר, כשימיהם ספורים, המשיכו האדמו"רים להנהיג את מאמיניהם ולשוחח עמם בנושאים שעמדו אז ברומו של עולם. בתוך אלה נותר האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצ'נה, שנשא דרשות רבות בגטו ורשה, לסמל. דרשות שנשא בגטו וורשה עד לגירושו הסופי ורציחתו במחנה טרווינקי, נכתבו על ידו והוטמנו בכד של חלב באדמת הגטו. כמה שנים לאחר המלחמה נמצאו הכתבים על ידי פועל שחפר במקום וב-1957 הועברו לחסידות פיאסצ'נה שם נערכו מחדש והוצאו לאור בעברית בספר "אש קודש".

    מבצעי הצלה של אדמו"רים מפורסמים

    סיפורים רבים של מסירות ונאמנות נרשמו במהלך השואה. בתוך כל אלה בציבור החרדי מקום של כבוד למבצעי הצלתם של אדמו"רים מפורסמים, כאלה שילדיהם וצאצאיהם ממשיכים עד לעצם היום הזה להנהיג את הקהילות ששרדו יחד עמם. כספים שנאספו כשוחד, אנשים רבים שסיכנו את חייהם למען המנהיג החסידי הנערץ, ולחץ של ארגונים בינלאומיים, הם רק חלק בכל אותם מבצעי הצלה נועזים. חלק מהסיפורים מהווים עד היום למושא של פולמוס סביב מוסריות ההצלה אל נוכח "המחיר". בין האדמו"רים שניצלו אז ניתן למצוא את האדמו"רים מבלז, מגור, מסאטמר, ומלובביץ'.

    שו"ת ממעמקים

    האם נער בן 12 יכול להתחיל להניח תפילין שנה לפני הבר מצווה שלו מחשש שלא ישרוד עד האירוע החגיגי? שאלה זו, היא אחת מני עשרות שאלות הלכתיות שנשאל הרב אפרים אשרי (1914-2003), מרבני גטו קובנה במהלך השואה. את כל השאלות קיבץ הרב לאחר המלחמה בספר "שאלות ותשובות ממעמקים". ספרו מסמל יותר מכל את דביקותם של יהודים רבים גם באותם ימים קשים בדת. התשובה, אגב, שהשיב הרב לנער בן ה-12 מתפרסת בספרו על פני כארבעה עמודים של דיון הלכתי מעמיק בשאלה, כשבסופם כותב הרב כך: "הוריתי לו שמותר לו להניח תפילין אף שעדיין קטן הוא, אלא שהזהרתי אותו שבמקום שלא יהיה מניין בלעדיו, שיודיע להם שעדיין קטן הוא ואין לצרפו למניין למרות שהוא מניח תפילין", הרב לא מסתפק במענה ההלכתי והוא מוסיף ומספר מה עלה בגורל השואל: "בעת שהגרמנים הארורים, יימח שמם, העבירו "קינדר אקציאן" נלקח גם הוא עם המוני ילדי ישראל להורג".

    מבצע רוזנברג – ה"אקציות" של הספרים

    המבצע של האידיאולוג הנאצי ופושע המלחמה, אלפרד רוזנברג, ידוע במיוחד כשוד של רכוש יהודי. בציבור החרדי מוקדשת למבצע הנפשע יריעה רחבה המתמקדת דווקא בשוד הנרחב שבוצע בספרים תורניים. הספרים נאספו על ידי רוזנברג במסגרת המכון לחקר "השאלה היהודית" שייסד ב-1941 בפרנקפורט. את פעילות המכון מתאר ההיסטוריון הנאצי ד"ר וילהלם גראו: "ביום פתיחת המכון, כבר עמד לרשותנו אוסף ספרים בן 350,000 כרכים ובחלוף הזמן הושלם אוסף זה על ידי הוספת אוספים גדולים נוספים. בשל קריסת עמדות הכוח היהודיות באירופה נוצר מצב חד פעמי אשר אם ינוצל נכון, לא ניתן להגזים בחשיבותו למחקר כיום ולעולמי עד". לצד הרג היהודים פעלה יחידתו של רוזנברג על גזילתם של כל הספרים התורניים בגטאות במבצעים מיוחדים שכונו "האקציות של הספרים". לצד זאת, פשטו אנשיו על ספריות תורניות ידועות בישיבות שונות וגזלו את כל תכולתן.

    האדמו"ר מקלויזנבורג

    האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג-צאנז (1905-1994), נחשב בציבור החרדי לסמל של התחייה היהודית המחודשת שלאחר השואה. האדמו"ר החסידי הנודע נישא לפני המלחמה ונולדו לו אחד-עשר ילדים. במהלך השואה נספו אשתו יחד עם כל אחד עשר ילדיו והוא נותר בודד וערירי. למרות חוויית האובדן הקשה נישא האדמו"ר מחדש בשנת 1947 ונולדו לו חמש בנות ושני בנים, שמשמשים עד היום כממשיכי דרכו באדמו"רות. האדמו"ר יסד את הקרייה החסידית "צאנז" בנתניה, ובה עשרות מוסדות תורניים עבור חסידיו. כמו כן, בעקבות נדר שנדר בתקופת השואה, לפיו אם יינצל ידאג תמיד להצלתם של יהודים, יסד האדמו"ר ב-1974 את בית החולים לניאדו בנתניה, המנוהל על פי כללי ההלכה. פועלו במהלך חייו והשיקום של החסידות מהווים עד עצם היום הזה לסיפורי השראה לאלפים.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully