פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סופדים לשופט לנדוי: "ממעצבי ביהמ"ש העליון"

      בכירי מערכת המשפט בדימוס תיארו את נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, משה לנדוי, שהלך אמש לעולמו, כשופט חסר פניות ואיש רנסנס. "לא היה מי שהטיל ספק בהגינותו"

      בכירים בדימוס במערכת המשפט הישראלית ספדו לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, משה לנדוי, שהלך אמש (ראשון) לעולמו בגיל 99. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר, שכמו לנדוי נולד בעיר דנציג, סיפר שלנדוי היה איש רנסנס. "הוא היה איש אשר נשא בתוכו תרבות רנסנסית, אותה יכולת רב גונית לשלוט על תחומים שונים של התרבות האנושית", אמר שמגר. הוא הוסיף שלנדוי "ביטא את אמונתו ודבקותו בעקרונות להם הטיף במשך שנים ארוכות, במאות ואלפי החלטות שכתב ובהן תרם את תרומתו למשפט הישראלי. הוא מהווה מופת לאופן פעולתו של שופט במדינת ישראל, שבה בית המשפט שוקד על יישום דמותה של החברה בחיי היום יום. אשא בלבי במשך כל השנים את הערכתי אליו".

      "השופט משה לנדוי היה האחרון שנותר בחיים מדור המייסדים של מערכת המשפט בישראל", אמר שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק זמיר. "הוא היה ידוע ביושרה המיוחדת שלו בצניעות הרבה שאפיינה את אורח חייו, וביחס של כבוד לכל אדם".

      לדברי פרופ' זמיר, לנדוי, יחד עם חבריו בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה, עיצבו את הקווים העקרוניים שלפיהם בית המשפט העליון פועל עד היום. "הם קבעו ומימשו את העצמאות של בית המשפט", אמר, "זה לא היה דבר מובן מאליו, בהתחשב בכך שבאותן שנים היה בישראל שלטון סמכותי מאוד בראשותו של בן גוריון, ומדינת ישראל היתה נתונה בקשיים גדולים שכדי לטפל בהם נדרשו סמכויות קיצוניות. ועם זאת, בית המשפט לא חשש ולא היסס להתעמת עם השלטון, כדי לקבוע את העיקרון שגם הממשלה כפופה כמו כל אדם לחוק". הוא הוסיף שהשופט לנדוי, יחד עם שופטים אחרים, הצליחו לקבוע את העיקרון של הגנה על זכויות האדם כנגד פגיעה על ידי השלטון. "הוא הנחיל את הערכים האלה לשופטים אחרים בתפקידו כנשיא בית המשפט העליון", אמר.

      זמיר, שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה בעת שלנדוי כיהן כנשיא העליון, סיפר כי היה לו ברור שכשופט, לנדוי בודק כל נושא מתוך גישה עצמאית ועניינית, ומאזן באופן ראוי בין הצרכים של הציבור לזכויות של הפרט. "לא היה מי שהטיל ספק בהגינות שלו, בשכל הישר שלו וברצון שלו לשרת את הציבור, כשופט וכנשיא", אמר.

      "נר לרגלינו"

      שר המשפטים, יעקב נאמן, אמר כי "מדינת ישראל ומערכת המשפט מרכינות ראשן. היום, ערב יום השואה, לנדוי נקרא לישיבה של מעלה. השופט לנדוי יזכר לעד כמי שכיהן כאב בית הדין במשפטו של צורר היהודים, אדולף אייכמן, וכמי שמילא שלל תפקידים במערכת הציבורית בכלל ובמערכת המשפט בפרט". נאמן הוסיף כי "מורשתו המשפטית משמשת נר לרגלינו ותהיה למורשת המשפט בישראל. מערכת המשפט שולחת תנחומיה הכנים למשפחתו. יהי זכרו ברוך."

      שופטת בית המשפט העליון ומבקרת המדינה לשעבר, מרים בן פורת, שכיהנה בבית המשפט בתקופתו של לנדוי, אמרה כי הוא ייזכר כאחד השופטים הגדולים ביותר. "נהניתי מחוכמתו, לא תמיד היינו באותה דעה, אבל זה טבעי. לכל שופט צריך להית האני שלו. היה לו שכל ישר והוא היה אדם בעל שיעור קומה, ואני מקווה שכך הוא ייזכר", אמרה בן פורת.

      עו"ד תמי רווה, בתו של התובע במשפט אייכמן הו לנדוי שימש כאב בית הדין, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, גדעון האוזנר, אמרה כי ישנה סמליות רבה בכך שלנדוי נפטר בערב יום השואה שבו חל התאריך העברי של פתיחת משפט אייכמן לפני 50 שנים. "השופט לנדוי היה בזמנו בחירה מצוינת לעמוד בראש בית הדין מכיוון שהוא היה שופט מאוד נחשב אשר דיבר גרמנית על בוריה. הוא נחשב כאחד שמאוד הקפיד על סדרי דין מצד אחד, ומצד שני היה מאוד קשוב לעדויות ונתן במידה רבה אפשרות להרחיב את היריעה מעבר להוכחת כתב האישום במובן הצר שלו", אמרה רווה.

      "רבים יגידו שהוא יזכר בזכות עניין השב"כ", הוסיפה רווה, "הוא נתן הנחיות איך יש לנהל חקירות ועמד בראש ועדה שקבעה הנחיות לחקירות בשב"כ. הוא היה שופט שלא הכביר במילים - הוא לא חשב שפסק דין הוא טוב לפי מספר העמודים - חשב שאפשר להעביר את המסר בתמציתיות. הוא גרס שלא הכול שפיט - לא לכל אדם יש זכות להגיע לבית המשפט העליון - בניגוד לדעה הנפוצה היום", סיכמה רווה.

      (עדכון ראשון: 19:30)