ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה טעות בכך שמיהר להגיב, בנאום קצרצר לאומה, על ההסכם בין פת"ח לחמאס להקמת ממשלה טכנוקרטית זמנית. אם כוונתו היתה להזדרז ולהשפיע על העולם, לא יוכל להצליח בכך משום שרוב המדינות המעורבות היו רוצות לראות כתובת פלשתינית אחת.
אם, לעומת זאת, יתברר כי שיתוף הפעולה הפלשתיני החדש מוביל לאלימות - לא יוכל נתניהו לטעון שהעניק הזדמנות להתפתחות זו, וכי צדק בטענתו שהיא מסוכנת. הכל יאמרו לו כי מלכתחילה לא איפשר לה להצליח, וכי תרם להכשלתה.
האם זו התפתחות חיובית מבחינתנו? ייתכן שכן, אבל הדבר בהחלט אינו מובטח. אם כל חטאת היא כניעתו של מי שהיה אז ראש ממשלה, אריאל שרון, לתביעת הנשיא האמריקני דאז, ג'ורג' בוש, לאפשר לחמאס, התומך בטרור, להשתתף בבחירות למועצה הפלשתינית המחוקקת, בניגוד מפורש להסכם אוסלו. מרגע שחמאס הפך שחקן לגיטימי ואף ניצח בבחירות, נוצרה בעיה קשה לישראל, ואין מדובר בפתרונות אידיאליים.
חמאס נשאר אותו חמאס
אבל במצב שנוצר, עדיף לנו שחמאס יכיר במחמוד עבאס כבנשיא הרשות וייתן לו אפשרות לקיים עם ישראל מו"מ מדיני שיובא, בסופו של דבר, למשאל עם. אם לחמאס לא תהיה דריסת רגל במנגנוני הביטחון בגדה המערבית, והוא ימשיך לשלוט ברצועת עזה בלבד; ואם לא תהיה אלימות כלפי ישראל - זו התפתחות חיובית. אחרי הכל, אין ישראל רשאית לומר למחמוד עבאס כי אין הוא מייצג את כל הפלשתינים - שהרי רצועת עזה נלקחה ממנו - וגם למנוע ממנו את הקמת השותפות עם העזתים כדי שיוכל לייצג את העם הפלשתיני כולו.
חמאס נשאר אותו חמאס. הוא אינו מכיר בישראל ואינו מקיים איתה מו"מ. אנחנו איננו מתבקשים ואיננו צריכים לקיים מו"מ עם חמאס, ונוכל להכיר בו רק אם יעמוד בתנאים שהעמיד בפניו הקוורטט (הכרה בישראל, הפסקת אלימות והכרה בהסכמים בינלאומיים קודמים). אם יהיה מו"מ מדיני, הוא יהיה עם אש"ף, שאיתו הגענו להסכמים הקודמים ואשר מחמוד עבאס עומד בראשו.
עם הממשלה הטכנוקרטית אנו אמורים להידבר כדי לטפל בהרבה מאוד נושאים חוצי גבולות הקיימים בין שכנים (בעיות חקלאיות, שאלות מים, סביבה, ואינסוף נושאים אחרים שאיננו יכולים אלא לדבר עליהם).
איננו חייבים לחבק את ההסכם החדש, איננו יודעים עליו מספיק כדי לתמוך בו, אבל באותה מידה גם איננו יודעים די כדי לשלול אותו.
היחלשות חמאס בסקרי דעת הקהל, הפיכתו של מחמוד עבאס למנהיג הפופולרי ביותר ברחוב הפלשתיני ויצירת כתובת פלשתינית אחת מול ישראל - יכולות להפוך את הסכם קהיר להזדמנות עבור הפלשתינים ועבורנו גם יחד.