"אני מקווה שיבינו שזה גזר דין מוות, שאם הוא יישלח לסיביר אנחנו לא נראה אותו יותר, ושיעשו משהו", אמרה לימור, בתו של אבי ינאי, שנידון לאחרונה ברוסיה ל-18 שנות מאסר עם עבודות פרך, לאחר שבית משפט במוסקבה קבע שהוא עמד בראש ארגון פשע שסחר בעשרות, אם לא מאות, נשים לצורך העסקתן בזנות בשורה של מדינות ברחבי העולם. בשבוע הבא צפוי ינאי להגיש ערעור על ההרשעה והעונש.
ינאי בן ה-57, היה הבעלים של מועדון "העיר השניה", לימים ה"סיטי-הול", בחיפה. לפני כעשור עזב את ישראל ועבר לרוסיה, שם קיווה להתברג בתעשיית משחקי המחשב. לבסוף הקים מפעל לייצור פילטרים של מכוניות כ-120 קילומטרים מזרחית לבירה מוסקבה. יש לו שבעה ילדים, ארבעה מאשתו הראשונה, ועוד שלושה ילדים מאשתו השניה אותה הכיר ברוסיה. לפני כארבע שנים הוא נעצר בחשד למעורבות ברשת הסחר הבינלאומית. משפטו נערך בשנה האחרונה מאחורי דלתיים סגורות מכיוון שאחד הנאשמים הבכירים מלבדו היה קצין בצבא הרוסי.
"דפקו לו שוטרים בדלת בשש בבוקר ואמרו לו שהתנגשו לו באוטו. הוא יצא החוצה, ואז התנפלו עליו כ-20 שוטרים והכו אותו. הם סיפרו לו במה הוא חשוד, ואז כיוונו לו אקדח לראש לעיני אשתו, וגם אז הוא לא הודה", מספרת הבת לימור. ילדיו, שהעידו בעצמם במשפט, אמרו כי בתחילת המשפט נטען כי אביהם עסק בתפקידים משניים ברשת, אולם ככל שהתקדמו הדיונים, הוא הוצג יותר ויותר כבורג מרכזי, עד שנטען שעמד בראש הארגון.
לבנותיו של ינאי טענות רבות על התנהלות המשפט. "לא הסכימו לשחרר אותו כי טענו שהוא ניסה להימלט לאחר ששאר חברי הקבוצה נעצרו כחודש לפניו. אבל אנחנו היינו אמורות לטוס אליו יומיים אחרי המעצר, אפילו קיבלנו אישור מיוחד מצה"ל. זה בן אדם שמנסה לברוח?" שואלת לימור. אחותה, מירה, מוסיפה כי אילו באמת היה עומד בראש ארגון פשיעה, היה לו זמן רב להימלט מרוסיה, אולם הוא לא ניסה לעשות זאת. "מפחיד אותי לחשוב שאולי כל זה נובע מאנטישמיות, אבל איך אפשר להסביר את מה שקרה?", תוהה לימור. היא מוסיפה כי "הכל שם מכור מראש. מישהי במשרד החוץ אמרה לי שזה משפט ראווה".
"היה שם גם גוון של אנטישמיות"
שותפו לשעבר של ינאי, שלמה מנגר, הודה כי לא ידוע לו אם ינאי היה מעורב בפעילות עבריינית מאז שעזב את הארץ. אך גם הוא טוען כי לא נעשה לו משפט צדק. "אני הכרתי אותו הרבה שנים, כשהיה תלמיד שלי ושותף שלי. הוא לא היה עבריין ופושע. הוא היה בעל עסקים. הוא איש נהדר ואני מתגעגע אליו מאוד", סיפר.
לדבריו, במהלך המשפט אמר לו אחד מעורכי הדין של הנאשמים האחרים בפרשה שהם "נפלו" על שופט אכזרי. "השופט התעקש שניהלנו בית זונות במועדון. הוא הפחיד את המתורגמנית, דיבר אלי בהתנשאות וניסה כל הזמן להפיל אותי. זאת לא היתה חקירה צולבת, זאת היתה צליבה. היה שם גם גוון מסוים של אנטישמיות", אמר.
בנותיו של ינאי מציגות גם טענות מפוקפקות לטענתן שהציגו חלק מהנשים שהארגון סחר בהן. לדברי הבת מירה, אחת הנשים שהועסקו בזנות העידה במשפט כי מסוק של צה"ל ירה לעבר קבוצת נשים שהסתננה מגבול מצרים. אחרת העידה כי חיילים סייעו למבריחים והסיעו אותם ואת הנשים בג'יפים צבאיים לאילת. "זה נשמע כמו סצנה בסרט, לא כמו משהו שקורה בישראל", היא אומרת. לדברי הבנות, טענה נוספת שעלתה במשפט היא שינאי נכנס לישראל פעמיים באמצעות דרכון מזויף של אישה. "אבא שלי בן אדם גבוה, פרסי, שחום, מישהו מאמין שהוא הצליח להכנס לישראל עם דרכון של אישה רוסיה?", אומרת לימור ינאי. "עשר שנים כבר הוא לא היה בארץ, אנחנו טסנו אליו פעמיים בשנה".
בשבוע הבא צפוי עו"ד מרדכי ציבין, שנשכר על ידי ינאי לאחר גזר הדין, להגיש ערעור לבית המשפט העירוני הגבוה במוסקבה על ההרשעה ועל העונש. במקביל, הוא בוחן את האפשרות שבמקרה והערעור לא יתקבל, ינאי יועבר לישראל כדי לרצות כאן את עונשו. בנותיו של ינאי חוששות שאם מדינת ישראל לא תתערב הן לא יראו אותו שוב בחיים. "שני ילדים עצורים בהודו על סמים וכל המדינה עוזרת להם, אבל מכיוון שהוא מואשם במשהו שמעורר הסתייגות, ואני מבינה את ההסתייגות, סחר בנשים זו עבירה מזעזעת, אז אף אחד לא עוזר. אבל אף אחד לא בדק מה קורה בתוך בית המשפט. יכול להיות שבן אדם יושב שם על כלום".