פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ושוב איתכם: סיכויי השמאל

      התחושה בימים האחרונים מזכירה את שלהי 2003. ראשי השב"כ לשעבר התראיינו אז יחדיו וקראו לממשלת שרון לעשות מעשה ולשים קץ לקיפאון המדיני. עמי אילון וסארי נוסייבה הגיעו להסכם עקרונות קצר באשר לתוואי של הסכם הקבע הישראלי-פלשתיני, ואילו קבוצה גדולה של פלשתינים וישראלים הגיעה, לאחר שנתיים וחצי של מו"מ, להסכמה באשר לפתרון כל המחלוקות בין הצדדים במסגרת "יוזמת ז'נבה".

      בסופו של דבר קם שרון, ועשה מעשה. לא היה זה הצעד הנכון לעשותו, וקשה להבין איך הוא ויתר בקלות שכזו על ניסיון להגיע להסכם עם אבו מאזן על בסיס הנסיגה המלאה מרצועת עזה, אבל מחנה השלום תמך בו (כפי שיתמוך גם בעתיד בכל צעד שיש בו משום השתחררות מן השליטה בעם אחר, גם אם צעד זה לא יהיה מבית מדרשו). למעשה, בעזרת מפלגות השמאל ורוחו יצאה ישראל מעזה.

      והנה עכשיו מתרחש תהליך דומה. ראשי השב"כ לשעבר מתארגנים שוב; קבוצה של אקדמאים, אנשי עסקים ואנשי צבא לשעבר מאמצים מחדש את יוזמת ז'נבה; התקשורת העולמית, והישראלית בתוכה, ממתינה בקוצר רוח לספטמבר. ראש הממשלה נתניהו יהיה חייב לעשות מעשה, בין אם הוא מתלהב מכך, ובין אם ינסה להנמיך ציפיות. זה כבר לא בשליטתו.

      מפלגות השמאל התרוקנו

      מאז התגייסו מצביעיו לתמיכה במפלגת מרכז עם נציגי ימין רבים רק מתוך תקווה למנוע מנתניהו להפוך, בשנית, לראש ממשלה, השמאל חי בקושי. בסוף נאלץ השמאל לאכול את הדגים הבאושים וגם להיות מגורש מן העיר, כבאותה בדיחה עצובה: נתניהו נבחר לראשות הממשלה, ואילו מפלגות השמאל התרוקנו, על חשבון קדימה שאינה מקדמת שום מצע פרוגרסיבי ומצטיינת בחברי כנסת ימנים, המתחרים, בהצלחה, לא רק עם הליכוד, אלא גם עם ישראל ביתנו לנוכח שתיקתה של מנהיגתם.

      אלא ששר ההיסטוריה ממשיך להתל. דווקא פרישת סיעת עצמאות בראשות אהוד ברק מן העבודה הפיחה רוח חיים במת: יש התמודדות, אנשים מתפקדים למען מועמד זה או אחר, וייתכן שמדובר באחד הניסים הרפואיים המעניינים בהיסטוריה. הסקרים גם מנבאים למרצ הכפלת כוח.

      מה שצריך להיעשות הוא שילוב כוחות של העבודה ומרצ לקראת הבחירות (במסגרת של מערך, לפחות בשלב ראשון), בהנהגת מי שייבחר לראשות העבודה, תוך צירוף כוחות חדשים המקדמים נושאי סביבה ונושאים אחרים המהווים בשר מבשרו של השמאל בעולם. המצע צריך לכלול התחייבות שלא להצטרף לממשלת ימין. אם תקום ממשלה כזו, ואם תחליט לקדם תהליכים מדיניים, היא תקבל תמיכה מן החוץ כשם שממשלת שרון נשענה מאז ינואר 2005 על ששת חברי הכנסת של מרצ.

      השמאל יוצא מתרדמת החורף שקדימה הכתיבה לו. רבים מבינים כי בידודה של ישראל, בעיקר לנוכח המתרחש בעולם הערבי, הוא מחיר כבד מדי. מבחינה מדינית, ככל שיקדים נתניהו לעשות מעשה כן ייטב. מבחינה פוליטית, ככל שהשמאל יבין כי זה הרגע להתאחד ולעמוד על שלו מול הימין והמרכז, כך תגדל יכולת ההשפעה שלו ששותקה בשנתיים האחרונות.