מה יהיה עם תומס פרידמן ועדת חסידיו בתקשורת הישראלית? לאחר ששלח לנו גלויות מקהיר, שבהן בישר על מהפכת הפרחים ועד כמה ממשלת ישראל מנותקת מהתובנות שהוא הצליח ללקט בשבוע שבילה בקהיר, פירסם פרידמן בשבוע שעבר מאמר הפוך, שבו קונן על גורל המהפכה הערבית.
הוא גילה לקוראיו שרוב המדינות הערביות מורכבות משבטים עוינים שבהינטל מהם הדיקטטורה התורנית, משתחררת תיבת פנדורה של שנאות ויריבויות עתיקות, ואז תחת מהפכה אזרחית מתקבלת מלחמת אזרחים.
עוד בראשיתה אמרנו כאן שלא מדובר במהפכה אלא בהפיכה; המצרים החליפו גנרל מזדקן בגנרל אחר. שום בשורה למצרי הפשוט, ובטח שלא דמוקרטיה (ששש, אסור להגיד זאת, שכן אז יקפצו שוטרי התקינות הפוליטית ויאשימו אותנו בגזענות. כך סותמים את הפה בלי לדון בשורש העניין).
פרידמן ראה מהפכה בלי האחים המוסלמים
אבל פרידמן ראה בהזיותיו מהפכה של דור הפייסבוק והטוויטר ללא נוכחות כלשהי של האחים המוסלמים. כדרכו, הוא השמיץ את ממשלת ישראל על הזהירות שהפגינה בכך שלא התנערה מייד ממובארק כפי שעשה ממשל אובאמה. הוא נזף בנו שאיננו מבינים ש"בעולם שטוח" כמו היום אין ערך ליציבות שלטונית אלא רק לדינמיות ולאופן ניהול השינויים. נו, הסתכלו כעת על מצרים ותראו שמכל ערכי המהפכה הצרפתית הם אימצו בעיקר את הגיליוטינה.
אגב חסידיו, אחד הפרשנים אצלנו אמר שמאמרו של פרידמן מבטא את ההבנה ה"מחלחלת גם למערב" ש"משהו השתבש", ואין מהפכת פרחים אלא מאבק אלים על כוח ושליטה. אבל במערב היו לא מעט קולות שצפו את הדברים עוד בראשיתם.
שוחחתי עם מזרחנים רציניים שניתחו כך את הדברים. הם התבססו על ידע נרחב, על היכרות מעמיקה עם ההיסטוריה הפוליטית, הדתית והשבטית של האזור ועל השוואות שערכו במשך שנים. דומה שזאת היתה גם רוח הדברים בהתייחסות של ישראל. אבל מי כל אלה לעומת תומס פרידמן ו"המערב"?
שמאלה מעקיבא אלדר, ימינה מגדעון לוי
אחזור על מה שאמרו לי אושיות רציניות בתחום ביחס לפרידמן ולניתוחיו הגיאו-פוליטיים: האיש אינו מבין הרבה במזרח התיכון. נכון שהוא מסתובב פה לא מעט, אבל מדבר בעיקר מהמיית ליבו. ושם - בליבו - מתרוצצת נשמה טובה של ליברל אמריקני, דומה לזו של אנשי הג'יי-סטריט, המבקשת לצבוע את העולם בצבעי מהפכת הפרחים של שנות ה-60.
זה נשמע מתוחכם, אפילו מלהיב את החבר'ה בגל"צ, אבל לא ריאלי בעליל. תובנות אוטופיסטיות מעין אלו הביאו עלינו את מלחמת העולם השנייה. לו פרידמן חי אז, מן הסתם היה מהלל את נכונותו של צ'מברליין לשאת ולתת עם היטלר ולהגיע עימו לחוזה שלום. "ראו", היה אומר, "כיצד מו"מ הגיוני מנע את המלחמה". את המתנגדים להסכם היה משמיץ כדרכו. ואז, עם פלישת גרמניה לפולין ופרוץ מלחמת העולם השנייה, היה הופך עורו ומקונן על אובדן התמימות והתקוות שהכזיבו.
כעיתונאי ישראלי היה פרידמן ממוקם שמאלה מעקיבא אלדר וימינה מגדעון לוי. זיכרו זאת כשאתם שומעים את שמו בגל"צ משל היה האורקל מדלפי. פרידמן הוא מקסימום גדעון לוי משודרג.