הרב מצגר: מי שלא אוכל מצה כפוי טובה להיסטוריה

הרב יונה יחיאל מצגר, רבה הראשי של ישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, הוא אורח השבוע במדור שיח הרבנים של וואלה! חדשות. הרב מצגר, נולד בשנת 1953 בחיפה, והשלים את השכלתו התורנית בישיבות בני עקיבא ו"כרם ביבנה". מצגר, היחיד מבין הרבנים הראשיים לישראל לדורותיהם ששירת כחייל קרבי, שירת בתור תותחן טנק בחטיבה 7 של חיל השיריון, והיה בין הכוחות שכבשו את רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. בשנת 2003, בגיל 49 הוכתר הרב מצגר לתפקיד הרב הראשי לישראל, והיה לרב הצעיר ביותר שהוכתר לתפקיד זה. תומכו העיקרי בקבלת התפקיד היה מנהיג הזרם הליטאי בציבור החרדי, הרב יוסף שלום אלישיב.

"מספרים על ימי ציד המכשפות שחבורה אחת חטפה אישה, הצמידה לה אף ארוך, נתנה לה מטאטא, וחיפשה אותה למכשפה. החבורה הביאה אותה בפני האביר בכדי שיחרוץ את גורלה להריגה, כדינה של מכשפה. שאל האביר את החבורה 'מנין לי לדעת שהיא באמת כזו'. השיבו לו 'אתה לא רואה יש לה שיער, מטאטא ואף כמו של מכשפה'. להורות לנו שלעתים התקשורת יוצרת סטריאוטיפ מסוים. אומרים 'חל פיחות במעמדה', ושואלים 'איך אתה מסביר את זה'. כאשר המציאות לנגד עיניי הפוכה. קיבלתי רבנות שבאו להיבחן בה לרבנות ולדיינות כ-1,000 איש בשנה. כיום נבחנים כ-6,000 איש. זאת הצבעה ברגליים. כולם רוצים להיבחן ולקבל תעודה של הרבנים הראשיים לישראל".

"ברגע שהרבנים הראשיים ירגישו את עצמם גדולי ישראל, יתלוננו למה הם לא מתייעצים עם גדולי ישראל. וכיום, כשהם מתייעצים עם גדולי ישראל, אז טוענים למה הם 'בעלי ענווה', ולא מחשיבים את עצמם לגדולי ישראל. מה שלא נעשה זה לא יהיה בסדר. אבל האמת היא שגדולי ישראל של היום, הרב אלישיב והרב עובדיה, הם 'עיני העדה', בניסיונם, בידיעותיהם, ובפיקחותם. שניהם כיהנו במשרות ממלכתיות. הם מכירים באישיותם מקרוב מה זה הרבנות הראשית לישראל ומה ערכה. הרב אלישיב היה דיין בבית הדין הגדול והרב עובדיה יוסף היה הרב הראשי לישראל. כך שכשהם עזרו לי להיבחר וסייעו מאוד, הם ראו בי כתובת שיכולה להנהיג את הרבנות. אם עד היום אני נכנס לשני הבתים ומתקבל, לעניות דעתי, באהבה ובחיבה, הרי זה שכרי".

"מצד אחד, מתקיפים אותנו שאנחנו חרדיים מדי. אני לא יודע במה, כי לא שינינו שום דבר. מצד שני, מתקיפים מהצד החרדי שאנחנו מקלים מדי. תראה מה נעשה לגבי הגיורים בחסותו ואחריותו של הרב עמאר, ותראה מה נעשה לגבי קברי בית החולים ברזילי, כשהרבנות הראשית הסכימה פה אחד לפנות את הקברים. אבל כל זה מראה שאנחנו בשביל האמצע, זה מוכיח לנו שאנחנו בדרך הנכונה. הרעיון של הרבנות הוא להישאר ממלכתי, ולא ללכת לקצוות".

"בבחירת רבנים אנחנו לא נכנסים לשאלה מי מקל או מי מחמיר יותר. אנחנו בודקים מי ראוי יותר. מי ירא שמים ומי תלמיד חכם, אלו הם המדדים היחידים. כיום, ישנה חלוקה שוויונית בקרב שלושת המגזרים: ציונות דתית, חרדים ספרדים, וחרדים אשכנזים. הנוסחה הזאת מקובלת על דעת כל המגזרים וכל מגזר מביא את השמות של עצמו".

"אילו היה יושב ברבנות הראשית רב ראשי אחד, אשכנזי או ספרדי, זה היה מביא לפילוג וליצירת רבנות אלטרנטיבית. כל צד היה אומר 'הוא לא מייצג אותנו'. דווקא השלמות היא בשניים. גם אי אפשר לקרוא לזה כפילות כי המחוקק קבע שני תפקידים שונים לכל אחד מהרבנים הראשיים, על סמך אותו תואר. שניהם הרבנים הראשיים, אבל בתפקיד בשטח, לכל אחד יש אחריות שונה. הרב הראשי הספרדי, 'הראשון לציון', הוא נשיא בית הדין הגדול, האחראי על הגיורים והגירושין. תפקידו של הרב הראשי האשכנזי, הוא לשמש נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, והוא אחראי על הכשרות, הנישואין, ועוד. לכל אחד יש 'פול טיים ג'וב'".

"הלוואי שכך היה המצב, אני מייחל שלא נמצא חמץ בארץ, ונקיים בהידור 'בל ייראה ובל יימצא' שנאמר על חמץ בפסח. לפני 390 שנה יצאה אונייה קטנה מאנגליה לארה"ב שקראו לה MayFlower. זוהי אונייה שהביאה עימה את האזרחים הראשונים שהקימו את אמריקה. חלפו 390 שנה, תשאל ברחובותיה של ניו יורק, כמה אנשים היו באונייה? מי היה רב החובל? מתי הם יצאו מאנגליה ומתי הגיעו לחופי אמריקה? מה אכלו בדרכם? איש לא יידע לענות על השאלות האלה. אצלנו הזיכרון הלאומי הוא מנת חלקנו. בחלוף 3,500 שנה, אנחנו עדיין זוכרים היטב מתי יצאנו ממצרים, מי היה המנהיג שלנו, את התאריך ואת התפריט. להורות לך שאנחנו עם שמכיר טובה לאלוקיו שהוציא אותו מעבדות לחירות. מי שלא רוצה לאכול מצה לא נכלל בין מכירי טובה היסטוריים של העם שלו. הוא כפוי טובה להיסטוריה הלאומית שלנו".

"אני לא חושב שזה יעבור, ניסו את זה גם קודמינו וזה לא עלה בידם, וגם קודמי-קודמינו ניסו ולא עלה בידם. אני לא חושב שאנחנו נמציא המצאות חדשות. אני בכל אופן לא פועל בדבר הזה. אם זה יהיה רלוונטי אתייעץ עם גדולי ישראל".

"אני חושב שאנחנו צריכים לדעת שאנחנו נמצאים בזמן היסטורי. לכל דת יש שר בממלכת השמים המנהל לה את העניינים. נראה שהחלה נפילה לשרו של ישמעאל. רעידות האדמה המדיניות צריכות לעורר אותנו להתפלל היטב שכל המהפכות בעולם המוסלמי יהיו לטובת עם ישראל ולא להפך. בפסח, זמן חירותנו, זהו הזמן הטוב ביותר לבקש שכל השינויים שעוברים על העולם יהיו לטובת עם ישראל".