היועץ המשפטי יהודה וינשטיין דילג אמש מעל למשוכת ההיסוס והספקות ומורך הלב שאפיינו את חובתו להכריע בסוגיית חקירתו המפותלת של אביגדור ליברמן. לאחר דחיות על דחיות - האחת לפני שבוע והאחרת שלשום - הבין גם ויישטיין שהציבור אינו רוחש עוד אמון לדיונים המתארכים והמתמהמהים על קוצו של יו"ד. כתב אישום לפני שימוע הוא מסמך שטרם הוגש לבית המשפט. ניתן לשנותו. ממילא יעבור שיפוצים אחרי שפרקליטו של הנאשם ישטח את טיעוניו. לכן אין מניעה לצאת לדרך. ליברמן אשם, לכאורה בלבד.
הודעת הדובר, עו"ד משה כהן, הותירה סימני שאלה. כיצד אירע, למשל, שאנשי עסקים כמו מרטין שלאף ומיכאל צ'רנוי ודן גרטלר הזרימו מיליונים לחברות הקש של ליברמן, וזה אינו מואשם בקבלת שוחד? הרי יש כאן, לכאורה, יותר מאשר "שלח לחמך על פני המים" מטעמם, ובוודאי לא פחות מכלל זה. כך גם חשה המשטרה. אך בפרקליטות התנקזו הדברים לתמונה הבאה: כמו בפסיפס ענק היו בתיק מרכיבים רבים מאין כמותם. הם נצברו אחד לאחד עד שיצרו משטח שלם ללא חללים בין חלקיו. אבל המשטח לא כיסה תמונה כוללת של כל הפסיפס, הפאזל. זו הסיבה שוינשטיין ועמיתיו מתייחסים לפרשה כאל שוחד, אבל מסתפקים רק במה שניתן להערכתם להוכיח באורח מלא לפי כללי המשפט.
כתב אישום יכול להיות חמור גם בלי סעיף שוחד. נגד אהוד אולמרט לא השתמשו בסעיף זה (אלא אם יועמד לדין בפרשת הולילנד), ועדיין כתב האישום מייחס לו מעשים חמורים ביותר, וכך גם לליברמן. הלבנת הון וקבלת דבר במירמה והפרת אמונים וניסיון להטות עד - גם הם סעיפי אישום קשים וכבדים. רק שבישראל נוצר מין עיוות, שעבירת צווארון לבן בלי שוחד היא כביכול משהו "לא נורא". ממש כפי שעבירת מין בלי אונס זוכה להתייחסות פושרת, ושתי הגישות מעידות על זילות חמורה בהתייחסות לפשיעה.
הדרך עוד ארוכה
עדיין ארוכה הדרך לבית המשפט. ליברמן ינצל את כל הכלים המשפטיים העומדים לרשותו, ובעיקר ינסה להרוויח זמן. השמיכה הפוליטית שלו תימתח עד לבחירות הבאות כדי להרחיק עוד ועוד את יום העמדתו לדין, ואולי במהלך הבירור ישחק מזלו והתביעה תוותר על חלק ניכר מסעיפי האישום.
הוא לא יפיל עתה את הממשלה. רק יכביד עליה. מצד אחד יתקוף את הפסקת האש בעזה שלה נתן בנימין נתניהו את ידו, ומצד אחר יציע לנסח מדיניות חוץ מוסכמת על דעת קדימה כדי להיערך מול מה שאהוד ברק כינה "צונאמי מדיני", שיגיע לשיאו בעצרת האו"ם בספטמבר.
הודעת היועץ המשפטי פתחה אמש פרק חדש בעלילה הארוכה שידעה מערכת אכיפת החוק מעודה. שם המשחק אינו רק תוכן כתב האישום הסופי, אלא משך הזמן הנחוץ על מנת להגישו בנוסח מתוקן לבית המשפט. אין עדיין רעש אדמה, אבל נשמעת אוושת הסלעים המתחילים להתפרק. האם לאחר מכן תתקיים ממשלה? האם ישראל ביתנו תוסיף להיות ביתו של איש שליט אחד?
החיוך שנראה על פניו של ליברמן בפתח נאומו בוועידת מפלגתו בירושלים נגוז בסיום. הוא הבטיח כי מעולם לא פעל בניגוד לחוק. שמר על ארשת מכובדת, לכאורה בטוחה בעצמה. אך מי שהתבונן בדוק של רוך שנפרש בעיניו בהורידו מעט את משקפיו ובהתבוננו כלפי מעלה לעבר מצלמת הטלוויזיה - ראה אולי משהו אחר. התחלה של משהו אחר. לא לעולם חוסן.