פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא חי בבועה

      על מחירי הנדל"ן: "אנחנו בדרך הנכונה לטיפול בבעיה אבל אל תבנו את עתיד משפחתכם על ההנחה שהריבית תישאר נמוכה"; על החיים בארץ: "הם דומים לפוטבול אמריקני, כל אחד רוצה להרוג את השני אבל אשתי ואני פה מתוך ציונות"; ראיון גלוי לב עם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      בלשכתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, תלויה על הקיר תמונה גדולה: איור של סגל מחזור 1972 בחוג לכלכלה באוניברסיטת שיקגו. פישר מקרב את פניו אל זגוגית התמונה, מקמט את מצחו ובוחן את המאוירים: "זה מילטון פרידמן, זוכה פרס נובל", הוא מצביע באצבעו על אחד מעמיתיו, "וזה רוברט פוגל, זוכה פרס נובל. זה גארי בקר, שקיבל נובל, וג'ורג' סטיגלר, שקיבל נובל, ומיירון שולס, שגם קיבל נובל".

      ובקצה השמאלי של האיור, דמותו הקטנה והכחושה של פישר, מרכיב משקפיים עבי מסגרת ולבוש בבגד של רץ אולימפי ביוון העתיקה. "בחרו לצייר אותי ככה כי שיחקתי הרבה סקווש וטניס", הוא חושף חוש הומור בריטי, יבש ודק. "הייתי איש רציני אז. לא כמו היום".

      שש שנים חלפו מאז מונה פישר (68) לנגיד בנק ישראל על ידי ראש הממשלה דאז אריאל שרון ושר האוצר בנימין נתניהו. להתרשמות ממקצועיותו ומיכולתו לייצב את הכלכלה הישראלית בזמנים של טלטלות כלל עולמיות עדיין נלווית לא פעם התמיהה על בחירתו לשמש נגיד בנק ישראל; לגלוש מקודקודה של הכלכלה העולמית כסגן נשיא סיטיגרופ, הבנק הגדול בעולם, היישר אל ארגז החול הישראלי.

      "אשתי ואני היינו מאוד קרובים לישראל כמעט כל חיינו", צוחק פישר למשמע התהייה, "גדלתי במשפחה שמדינת ישראל היתה חשובה לה, אפילו שהיינו באמצע זמביה. דרך אגב, לא היינו בג'ונגל כמו שכולם חושבים, זה היה בסוואנה. החיים הציבוריים בישראל אמנם קשים, הביורוקרטיה, העיתונאים. המשחק הציבורי בארץ הוא לא כמו קריקט, אלא יותר כמו איזה מין פוטבול אמריקני. כל אחד רוצה להרוג את השני. אבל אני מחבב את המדינה הזאת, אם מותר לי להגיד. למרות היבטים מסוימים. החיים בארץ נעימים מאוד בהיבטים החברתיים והפרטיים. האנשים חמים מאוד. אנחנו נהנים מהחיים כאן, נהנים מאוד, ואני רוצה לתרום משהו למדינת ישראל. אני מתנצל, אבל כן, אני פה גם מתוך ציונות".

      אתה מתכוון לסיים את הקדנציה השנייה שלך, שהתחילה לפני כשנה? נפוצו שמועות על עזיבתך.

      "ביום שבו מוניתי לקדנציה השנייה רצו להוציא ממני הבטחה שאשאר חמש שנים (עד 2015). למזלי, אין לי צורך לקבל החלטות. למדתי דבר אחד: אתה לא צריך לקבל החלטות עד שאתה צריך לקבל אותן. אין לי תוכניות להתפטר ואין לי תוכניות להמשיך עד הסוף".

      סמוך למינויו של פישר לתקופה שנייה כנגיד החלו דיבורים, בעיקר בחוגים סגורים, על אפשרות תיאורטית למינויו לתפקיד הרם של נשיא המדינה - אחרי תום כהונת שמעון פרס. אלא שכדי שתרחיש כזה יהפוך לממשי בפוליטיקה הישראלית יש צורך להשתמש במרפקים, כלומר להיות "צבר" ישראלי מחוספס - מה שפישר טוען לא אחת שהוא אינו.

      מאבקים בנדל"ן ובאינפלציה

      בבניין בנק ישראל בירושלים, שאותו הוא מכנה "הבניין המכוער", לוגם פישר מכוס קפה פושר ללא חלב וסוכר, ונדרש ראשית לנושא מחירי הנדל"ן. כנראה אחד הנושאים שטורדים ביותר את מנוחת הישראלים. בשנים האחרונות החלו מחירי הדירות לנסוק בכל רחבי הארץ. מדובר במגיפה - זינוקים של עשרות אחוזים ב"מדינת תל אביב" ובהמשך גם במעגלים הרחוקים יותר בפריפריה. הפרשנים הכלכליים מצביעים גם על מדיניות הריבית של בנק ישראל כגורם שדירבן את עליות המחירים.

      לפני שנתיים, בשיאו של המשבר הכלכלי בעולם, הוריד הנגיד פישר את הריבית במשק לרמה הנמוכה אי פעם - 0.5%. ברמה הזאת היה זול מאוד לקחת משכנתאות. נוסף על כך, ישראל, שהצליחה לשרוד את המשבר, חוותה צמיחה כלכלית מואצת, בין השאר גם הודות למדיניות הריבית. כל אלה התפוצצו בצורת עליות מחירים חדות - מצב שמטריד מאוד את בכירי המשק, לרבות בנק ישראל. בחודשים האחרונים עולה שוב ושוב השאלה: כיצד לטפל בבעיית המחירים בענף הנדל"ן? התפתחות של בועת מחירים, כלומר מצב שבו הם מתנתקים מהמציאות, הצליחה למוטט את כלכלת ארה"ב ולשלוח את העולם למיתון. לכן מדובר כאן בעניין חמור.

      מר פישר, מה יוריד סוף סוף את מחירי הדירות?

      "הכי רצוי שיחול גידול בשיעור הבנייה והשיווק של הדירות, כלומר בצד ההיצע. הדבר השני שצריך לקרות הוא החזרת הוצאות המימון למשהו יותר נורמלי. כשאנשים יכלו לקבל משכנתאות בשיעור צמוד פריים, והפריים היה 2% (0.5% הריבית של בנק ישראל ועוד 1.5% תוספת ריבית של הבנקים), זה היה תמריץ גדול לצאת ולקחת משכנתא ולנסות לקנות דירה.

      "אנחנו אמרנו כל הזמן, ממש אמרנו: אל תבנו את העתיד של משפחתכם על ההנחה שהריבית של בנק ישראל תישאר לנצח ברמות כל כך נמוכות, ועכשיו אנחנו חוזרים למשהו יותר נורמלי. התחלנו להגיד לאחרונה שבמקום להחזיר לרמה נורמלית נחזיר לטווח נורמלי. למה? כי מה שנורמלי תלוי בהרבה גורמים. אם בארה"ב הריבית היא 0% אנחנו לא יכולים להגיע לאן שיכולנו לו בארה"ב היתה ריבית של 4.5%. בטווח הארוך, כשכל העולם יחזור לשיווי משקל - אסור לי להגיד 'כשהמשיח יגיע' - אנחנו חושבים על סביבת 4% ומשהו (כיום ריבית בנק ישראל עומדת על 3% והפריים בבנקים על 4.5%). זה מושפע מדברים שקורים בעולם".

      מתי נושא הנדל"ן יהפוך לבעיה קשה באמת?

      "אנחנו נמצאים במצב שבו יש מגמה שאם היא תמשיך - נהיה באמת בבעיה רצינית מאוד. צריכים לעצור את המגמה הזאת לפני כן. מה מפחיד אותנו? למה אנחנו מדברים על זה כל הזמן? כי המון המון משברים פיננסיים התחילו בשוק הנדל"ן. הקרקע הרלוונטית נמצאת בידיים של הממשלה ומינהל מקרקעי ישראל, והם צריכים לזרז את התהליך. ראש הממשלה יודע את זה ומאמין שהוא פתר את זה. אני לא מבין את הפרטים המוסדיים מספיק טוב, אבל ברור שזה בכיוון הנכון. רק צריכים לזרז את כל התהליך.

      "אסור לנו לתת לזה להתפתח. זה מרגיש טוב מאוד כשאתה באמצע הבועה. כולם חושבים שהם עשירים, כל אחד קונה עוד בית ועוד בית ומרוויח. כולם מרגישים טוב, ולמחרת ברור לך כנגיד שלא עשית את עבודתך אם אתה מאפשר להגיע למצב שהבועה מתפוצצת. אנחנו צריכים לפעול לפני שאנשים ירגישו שיש צורך משמעותי בפעולה. זה קשה מבחינת היחסים שלנו עם הציבור".

      עד כמה אנחנו רחוקים ממצב של בועה?

      היינו 8% מעל המגמה של מחירי הדיור מאז 1973. מה שמפחיד זה לא ה?8% אלא השיפוע בסוף. זה עולה מהר מאוד. כשהעלינו את ריבית בנק ישראל מ?2.5% ל?3%, עלות המשכנתא שהיתה צמודת פריים עלתה. יש דברים שאני מרגיש שאנשים מבוגרים היו צריכים להביא בחשבון. אם אתה לוקח משכנתא בריבית צמודת פריים - אתה צריך להבין שהפריים יכול להשתנות".

      אתה מזהה בעיה של החזר משכנתאות? כלומר, שלוקחי משכנתאות לא יוכלו לעמוד בנטל ההחזר?

      "אנחנו לא מצפים שהריבית תגיע לרמות גבוהות. כל עוד נטפל באינפלציה - וזו הסיבה העיקרית שהעלינו את הריבית, משום שהאינפלציה נמצאת מעל היעד - שיעורי הריבית לא יגיעו לרמות מוגזמות שהיו לפני 12-10 שנים.

      "זאת אומרת, יהיו אנשים שיהיה להם קשה, אבל אם נצליח לעצור את העלייה בקרוב, הם יהיו מעטים. אני לא מדבר על בתוך חודש אלא עד סוף השנה. מי שיהיה להם קשה אלה אנשים שלקחו לא מעט סיכונים ובנקים שלא היו זהירים במשכנתאות שנתנו. אבל זה לא יהפוך לתופעה כללית כמו שקרה בארה"ב.

      "בארה"ב יש 24 מיליון משכנתאות שאנשים לא יכולים להחזיר. אפילו אם מחלקים את זה ב?50 כדי לקבל את היחס לישראל, כמה זה יוצא? (פישר מחשב בראשו) 500 אלף? אם יהיו 500 אלף איש שלא יכולים לשלם משכנתא בישראל - נהיה בבעיה גדולה. אנחנו לא נגיע לשם. אסור לנו להגיע לשם (דופק על שולחן העץ)".

      מה העצה שאתה יכול לתת למי שכן מתקשה?

      "אפשר לעבור למשכנתא בריבית נומינלית קבועה, או קבועה צמודה. לא כדאי להיכנס למצב שבו כל חודש צריכים לבדוק מה עושים אנשים בבנק ישראל ולהיות על סף פשיטת רגל כל הזמן".

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      כולם שכחו שהיינו בפחד

      בשנתיים וחצי האחרונות החל בנק ישראל להתערב במסחר במטבע חוץ (מט"ח), והוא קונה כמויות עצומות של דולרים - לפעמים מדי יום - כדי לנסות לווסת את היחלשות הדולר מול השקל. אף על פי שאחרי התקופה הזאת הדולר הידרדר שוב לרמת שפל מול השקל - דבר שמסכן את היצוא, הקטר של כלכלת ישראל - בבנק ישראל ממשיכים בינתיים לרכוש דולרים, בין השאר משום שאף צד בממשלה, לרבות משרד האוצר, לא נקט אמצעים אקטיביים כדי לטפל בתופעה. אחת ההצעות שבהן תמך משרד האוצר, אבל טרם בוצעה בחקיקה, היא ביטול הטבות המס למשקיעים זרים על ניירות הערך שמספק בנק ישראל (מק"מ) ועל איגרות החוב (אג"ח) של הממשלה לטווחים הקצרים.

      מה באשר לשער הדולר? בנק ישראל נשאר לבד במערכה על היחלשות השקל מול הדולר?

      "אני מכיר את הטענות האלה. נדמה לי שזה בעיקר תפקיד בנק ישראל. אנחנו מאוד שמחים שיש שיתוף פעולה עם האוצר. יש צעדים שהם לא בסמכות שלנו, למשל להשוות את המס על זרים ועל ישראלים ביחס לזה שמשלמים הישראלים על המק"מ ועל אג"ח קצרות טווח של הממשלה. אנחנו מברכים על זה. אם יש צעדים נוספים שהם בסמכותם - גם נשמח. הם הרי לא מצפים שנפתור את הבעיות בצד התקציב. זה תפקידם. אבל אם יש דברים שאנחנו יכולים לעשות, נעשה".

      מאז 2009 אנחנו שומעים התבטאויות חוזרות מצמרת הממשלה, שלפיהן צלחנו את המשבר הכלכלי שפרץ בעולם - ואפילו בצורה טובה. לאחרונה מסבירים לנו שהמיסים שישולמו לקופת המדינה כתוצאה ממסקנות ועדת ששינסקי (להסדרת תמלוגי הגז) יסתכמו במאות מיליארדי שקלים. יכול להיות שכל תיאור העושר הזה בילבל את הציבור והוביל אותנו לגל חסר תקדים של שביתות ודרישות לתוספות שכר?

      "הכסף מהגז לא יתחיל להגיע עד סוף העשור, וכשיגיע זה יהיה סכום קטן יחסית. זה יביא במקסימום אחוז אחד או שניים של התמ"ג (תוצר ממשלתי גולמי). זה משמעותי, זה בגודל של הסיוע הצבאי הכלכלי מארה"ב, אבל זה לא קרוב למה שמגיע לממשלת נורבגיה, למשל, מתקבולי הגז - שזה 15% מהתמ"ג שלה. אז כן, זה יעזור לנו, זה חיובי לגמרי, אבל אין לנו כסף לזרוק.

      "אנחנו מגזימים בעניין העושר העתידי. צריכים להיות צנועים, זהירים, להבין שאנחנו גרים באזור מסוכן מאוד, להיות מוכנים, אם יש צורך, להוציא יותר כסף על ביטחון, ואם יש צורך גם לא להמשיך בתוכנית הורדות שיעורי מס - אם יש צורך להגדיל את ההוצאות. צריכים להיות זהירים. יש מספיק יזמות במשק הזה, יש מספיק אנשי עסקים מצוינים כדי שנוכל להמשיך לפרוח".

      הציבור נמצא לדעתך בתחושת ביטחון מופרזת בכל הנוגע להתמודדות שלנו עם המשבר הכלכלי?

      "עברנו את המשבר הכלכלי טוב יחסית, אבל אנשים שוכחים מה קרה באמצע: הם היו מאוד בפחד בין אוקטובר 2008 עד מחצית 2009. היו דרישות לרשת ביטחון, היו טענות מכל אחד שהיתה לו פנסיה, היו טענות מכל המעסיקים שלא יכלו לקבל הלוואות מהבנקים. עיתונאים באו אלי כמעט בכל יום ושאלו: 'אתה יכול להבטיח לנו שכל בנק בישראל הוא בטוח?'. זו לא בעיה להגיד 'אני בטוח' אבל אני לא בטוח בכלום, העולם מלא הפתעות.

      "הבעיה במערכת הבנקאית היא שאם הציבור חושב שהמערכת חלשה - הוא עלול להחליש אותה בעצמו. ברגע שכולם אומרים שהם רוצים את הכסף, אז הבנק לא יכול להשיג אותו. זה מה שנקרא ציפיות שמצדיקות את עצמן.

      "הציבור לא עבר את המשבר כגיבור, אנחנו לא עברנו אותו כגיבורים. האמת היא שהבנקים המרכזיים ידעו מה כתוב בספרים: איך להתנהג במצב כזה, איך לנהל את המדיניות המוניטרית, אבל אף אחד מאיתנו לא היה במצב דומה כל חיינו. הפעם הקודמת שדבר כזה קרה היתה לפני 80 שנה. ידענו מה הספרים אומרים, ועשינו את זה - וזה הצליח. אבל בין היום שבו אתה אומר 'זה מה שאני צריך לעשות' לבין היום שבו זה מצליח - לוקח זמן. הציבור הישראלי לא מספיק זוכר שזה לא היה כל כך קל. זה לא היה קל, אבל היינו במצב טוב יחסית".

      הפערים בחברה הולכים ומקצינים. בכירי החברות הציבוריות לוקחים כיום הביתה שכר שנתי שעלותו נאמדת בעשרות מיליוני שקלים - זינוק חד ביחס לשנים עברו. בחלק מהמקרים נראה שאין בכלל קשר בין השכר שמשולם למנכ"ל לבין הביצועים שהציגה החברה בניהולו. כיצד לדעתך יש לטפל בבעיית שכר הבכירים?

      "שכר הבכירים הוא עניין קשה מאוד. הייתי מעדיף שהתפלגות השכר בישראל תהיה מצומצמת יותר אבל אני לא רואה איך הממשלה יכולה להיכנס לזה בלי לגרום נזק למשק. לכן אנחנו צריכים לסמוך בעיקר על הדירקטוריונים של החברות. אני יודע שאומרים שהם שבויים של הבעלים ולכן ייתנו את הכסף לבעלים, אבל הם גם צריכים להיות שקופים ולהצדיק את עצמם בפני הציבור".

      במהלך מאבק העובדים הסוציאליים, למשל, נחשפנו לאבסורדים שקיימים בנוגע לשכר במשק.

      "אני מסכים שיש תמיד עיוותים במבנה השכר. בלי להיכנס לעניין העובדים הסוציאליים, יש תמיד אנשים שצריך לתקן את המצב אצלם. אבל יש פער בין לתקן מצב של קבוצות קטנות למצב של 'זה הזמן לחגוג'. יש ביטוי, שברור יותר לאמריקנים מאשר לישראלים, שתפקיד יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב (הנגיד האמריקני) הוא לסלק את האלכוהול ברגע שאנשים מתחילים ליהנות מהמסיבה. בקיצור, להיות פארטי פופר, משבית שמחות. זה בדיוק המצב שלי".

      יש תחושה שבתחום ניהול הסיכונים הביטחוניים ישראל מתנהלת בכיסוי מלא, ובגלל זה סובלים התחומים האחרים: הרווחה, הבריאות והחינוך. לשם מנתבים רק את השאריות.

      "כשאתה מדבר על הישרדות של עם ושל מדינה - לא כדאי לקחת סיכונים מיותרים. בעניין הזה צריך להיות יותר זהיר מאשר בתחומים אחרים. בזה אני מאמין. זה לא אומר שצריך להוציא 35 אחוזים מהתקציב על הביטחון, כמו שהיה ב?1974. במצב הנוכחי 10-7.5 אחוזים מהתקציב מנותב לביטחון. זה סביר. מצד שני, אני לא לגמרי מסכים עם הטענה על הזנחת שאר התחומים. יש לנו מערכת בריאות טובה מאוד, ממש. אין לנו אזרחים שלא מקבלים שירותי בריאות. יש תחומים שיש בהם בעיות, אבל אני חושב שאנחנו לא עושים שירות לשיח הציבורי כשאנחנו אומרים 'יש לנו בעיה של עוני'. יש לנו בעיה של עוני בציבור הרחב - אבל היא הרבה יותר רצינית אצל שתי אוכלוסיות: ערבים וחרדים. אסור לנו להתייחס לכל העוני כאילו שזו אותה התופעה. אנחנו צריכים לעזור לחרדים ולערבים להתחיל לעבוד ולשפר את מצבם".

      איך עושים את זה?

      "לעודד אותם להיות יזמים, לעודד אותם ללכת ללמוד, להתייעץ איתם איך לשכנע את הנשים הערביות, למשל, לצאת לעבודה. הכל יחד איתם. אנחנו לא יכולים לקפוץ מהשמיים ולהגיד להם מה לעשות. ויש מגזרים שמתחילים לעשות את זה. אצל החרדים אני כבר רואה התקדמות רצינית. אם העם יחליט שצריך להוציא יותר על הרווחה או על החינוך - נוכל לעשות את זה. הממשלה נבחרת על ידי העם, ואנחנו עובדים לפי סדר העדיפות של הממשלה".

      ואתה מרוצה מסדרי העדיפויות של הממשלה?

      "אני יועץ כלכלי של הממשלה ולא יועץ ערכים שלה".

      נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בהגשת דוח בנק ישראל השנתי לשר האוצר, מרץ 2011 (מגד גוזני)
      המגזין הכלכלי החשוב בעולם "יורו מאני" הכתיר את פישר כנגיד הטוב ביותר בעולם לשנת 2010 (צילום: מגד גוזני)

      ויתור על שכר של מיליונים

      סטנלי פישר, שנולד ב?15 באוקטובר 1943 ברודזיה הצפונית (כיום זמביה), מביא כבוד רב לישראל, והוא נחשב לכלכלן משפיע מאוד ברמה עולמית. המגזין הכלכלי החשוב בעולם, "יורו מאני", הכתיר אותו כ"נגיד הטוב ביותר בעולם לשנת 2010". בנימוקי הפרס נקבע כי פישר היה הנגיד הראשון בעולם שהחליט להילחם באינפלציה ובמחירי הדירות המאמירים, והעלה את הריבית מייד אחרי המשבר הכלכלי. גם המגזין "גלובל פייננס" העניק לו ציון "מעולה" ובחר בו כאחד משבעת נגידי הבנקים המרכזיים הטובים בתבל.

      פישר נחשב לציוני אמיתי, והוא רגיל לשהות במחיצתם של שועי עולם, נגידים, שרי אוצר, נשיאים וראשי ממשלה. השאלה שמעניינת רבים היא כמה עלתה לפישר ההרפתקה הציונית? פישר ויתר על תעסוקה זוהרת בחו"ל, בעלות שכר שנתית שנאמדת במיליוני דולרים, לכל הפחות. אצלנו הוא מסתפק בשכר של כ?40 אלף שקלים בחודש כנגיד בנק ישראל, כאשר הבכירים בבנק משתכרים כפליים ממנו - ויש שמרוויחים אף יותר. בבנק סיטי גרופ, מקום עבודתו האחרון לפני שהתיישב בכיסא הנגיד ב?2005, הרוויח פישר שכר חודשי של יותר מ?250 אלף דולר. שמו אף הוזכר כמועמד לתפקיד נשיא הבנק העולמי. כמו כן, הוזכר פישר כמועמד לתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב של מדינת ניו יורק - שני תפקידים שעלות שכרם השנתית היתה מגיעה למיליוני דולרים. פישר היה יכול להסתפק בסבב הרצאות סביב העולם ולקבל על כל הרצאה לא פחות מ?100 אלף דולרים.

      פישר מתגורר עם רעייתו, רודה, בשכירות בבית פרטי בנוף ים, בחלקה המערבי של הרצליה פיתוח באזור שהיה בעבר מעברה. המעברה הוקמה ב?1958 על שרידי הכפר הערבי הנטוש "אל?חרם", סמוך למסגד סידנא עלי.

      רודה, רעיית הנגיד, משמשת נשיאת כבוד של הכפר השיקומי עלה נגב שבו מוגש סיוע לאוכלוסייה עם פגיעות פסיכו?מוטוריות קשות. שלושת ילדיהם של בני הזוג מתגוררים בארה"ב. מייקל הבכור הוא רופא; דיוויד, הבן האמצעי, כיהן בתפקיד בכיר בגוגל ולאחרונה ערק למתחרים בפייסבוק; וג'ונתן, בן הזקונים, עובד בקבוצת דיסני.

      איך ישראל משתקפת בחו"ל דרך עיני המשפחה והחברים שלך בימים האלה?

      "כולם מתרשמים ממה שקורה למשק הישראלי, אבל כמו לא מעט ישראלים הם מודאגים מהמגמות הגיאו?פוליטיות שהם רואים, מהעובדה שלא רואים אותנו מתקרבים למצב של שלום. אני מקבל מסרים מעורבים. יש לי ידידים שחושבים שכל מה שממשלת ישראל עושה זה נכון, ויש גם כאלה שחושבים ההפך".

      אחד מידידיו הקרובים של פישר הוא אלסאן אואטרה, מנהיג הרפובליקנים בחוף השנהב, שכיהן לצידו בשנות ה?90 כסמנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית. אואטרה נבחר לנשיאות חוף השנהב לפני כחצי שנה, ומאז הוא ניצב במרכזו של משבר חריף ואלים - אחרי שהנשיא היוצא, לורן גבאגבו, סירב לפנות את כיסאו. בשבוע שעבר הקצין המשבר כאשר גבאגבו התבצר בארמונו, בעוד כוחות לוחמים הנאמנים לאואטרה צרים עליו.

      "אני באמת לא יודע מה קורה שם היום", אומר פישר בדאגה (מאז הראיון גבאגבו נכנע; ז"ק, ח"ש), "יכול להיות שהיום זה יום הניצחון של אואטרה. יש לו החלטה קשה לקבל: האם להרוג את הנשיא הקודם או לא. אני מכיר אותו. הוא לא ירצה להיכנס לתפקיד על גופתו המתה של מישהו".

      הוא יכול לשלוח אותו אלינו לישראל.

      "למה? יש לנו מחסור פה בטיפוסים שלא מקבלים את התוצאות של הבחירות?".

      דיברת עם אואטרה בימים האחרונים?

      "אני לא מדבר על שיחות אישיות שלי".

      ידיד נוסף של פישר הוא סלאם פיאד, ראש ממשלת הרשות הפלשתינית, שאותו הכיר כששימש מדריכו של פיאד בעבודת הדוקטורט באמצע שנות ה?80.

      אתה חושב שמדובר בפרטנר שאפשר להגיע איתו לדו שיח?

      "אני מנסה לא להיכנס לעניינים פוליטיים. התפקיד שלי לא פוליטי. יש לי דעות פרטיות, אבל אני מעדיף לא להיכנס לפוליטיקה ישראלית. אני כן יכול להגיד שמדובר באדם חכם מאוד ויעיל מאוד, עם ערכים שאת חלקם הגדול אני מכבד".

      מבחינה בינלאומית אתה מרגיש את הבידוד שבו נמצאת ישראל?

      "יש הרגשה שאנחנו נכנסים יותר ויותר למצב לא נוח. לדעתי לא יהיה מדובר בבידוד, כי בכל מדינה יש יהודים שימשיכו לתמוך בנו, ויש בארה"ב המון אנשים לא יהודים שיתמכו בנו, אבל פעם חשבו שאנחנו צודקים בכל מה שאנחנו עושים. זה כבר מזמן לא המצב, וזו לא הרגשה נוחה. אבל אנחנו לא עושים מדיניות על בסיס הרגשות".

      ויש לזה מופעים בתחום הכלכלי?

      "יש לנו יחסים טובים מאוד עם בנקים מרכזיים אחרים. לאחרונה היה כנס מקצועי אצלנו שבו השתתפו 20 בנקים מרכזיים מובילים. בעולם הקטן שלנו ממשיכים ביחסים מצוינים עם רוב הבנקים בעולם. לא עם כולם. בוא נגיד ככה: האנשים שאנחנו רוצים להיות חברים שלהם - רוצים להיות חברים שלנו. אבל רואים ומרגישים שיש יותר ויותר לחץ מבחוץ, שיום אחד עלול להגיע לרמות של סנקציות. צריכים לחשוב על זה ועל דרכי ההתמודדות כשזה יקרה".

      לכן אתם מחזיקים 70 מיליארד דולר בכספות של בנק ישראל?
      "אנחנו מחזיקים אותם לעת הצורך".