פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ: לנמק נסיגה מהסדר טיעון עם נאשמים ברצח

      ליחזקאל וגילי באשה וכן ליצחק מימוני הובטח כי גובש הסדר טיעון במשפט המתנהל נגדם בגין רצח יצחק ג'ורג'י אך הפרקליטות הודיעה כי לא תעמוד בהסכם. בג"ץ הורה לפרקליטות לנמק החלטתה

      האם הפרקליטות שוב מסתבכת בעקבות חזרה מהסדר טיעון? בג"ץ הוציא אתמול (שלישי) צו על תנאי, המורה לפרקליטות להסביר מדוע לא יכובד הסדר טיעון שגובש עם יחזקאל וגילי באשה ויצחק מימוני, שנאשמו ברצח יצחק ג'ורג'י בקיץ 2007. יצוין כי מדובר בהסדר שפרטיו גובשו בעל פה, והוא מעולם לא נחתם.

      יחזקאל באשה נידון למאסר עולם לפני כשנתיים, לאחר שנקבע כי השתתף ברצח, אולם קבעו כי ככל הנראה מימוני הוא זה שדקר את ג'ורג'י בפועל. כחודשיים לפני מתן גזר הדין, הוגש כתב אישום גם נגד אחיו גילי ונגד מימוני. בכתב האישום נטען כי יחזקאל ומימוני ישבו במסעדה ברמת גן, כאשר ג'ורג'י נכנס למקום וחבט בעורפו של יחזקאל. בעקבות זאת זרקו השניים כסאות על ג'ורג'י, ובאשה צעק "היום אני ארצח אותו". לאחר מכן התקשרו השניים לגילי, סיפרו לו מה קרה, ובהמשך פגשו השלושה את ג'ורג'י ודקרו אותו למוות. כתב האישום נגד מימוני וגילי באשה הוגש זמן רב לאחר כתב האישום נגד יחזקאל באשה, לאחר שבמהלך משפטו עלתה מוערבותם של השניים ברצח.

      באשה ערער לעליון, ובמקביל התנהל המשפט נגד שני הנאשמים האחרים. בין הצדדים החלו מגעים בניסיון לגבש הסדר טיעון עם שלושת הנאשמים, שבמסגרתו יומרו האישומים נגד יחזקאל ומימוני להריגה, והאישום נגד גילי לסיוע להריגה. בנוסף, נפתח הליך גישור בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב צבי גורפינקל. במהלך הגישור הציע השופט להמיר את הסעיפים ולגזור יחזקאל באשה 20 שנות מאסר בגין הריגה, 12 שנות מאסר על מימוני וארבע שנות מאסר על גילי באשה.

      "הנאשמים צריכים לשאת במחיר?"

      לטענת עורכי הדין של הנאשמים - הדס ליס, יחיאל וינרוט, אבי חימי, אלי כהן, ירום הלוי וחיים אוחנה - ביוני אשתקד הצדדים גיבשו ביניהם הסדר טיעון, ואף הודיעו לבית המשפט על כך שהם בשלבים מתקדמים של גיבוש הסדר. כשבועיים לאחר מכן הודיעה הפרקליטות כי היא אינה מסכימה להסכם, בין השאר בשל התנגדות המשפחה. בעקבות זאת עתרו הנאשמים לבג"ץ, בדרישה לכבד את ההסדר.

      בדיון שהתקיים אתמול בבג"ץ בבקשה להוציא צו על תנאי שיחייב את המדינה להשיב מדוע לא יכובד ההסכם, אמרה עו"ד ליס כי התנהלות הפרקליטות הובילה לכך שהנאשמים סברו שיש הסדר בתיק. "הם אפשרו לעותרים להבין שיש הסדר טיעון. השאלה מי צריך לשאת במחיר הטעות? תלויים נגד הנאשמים כתבי אישום חמורים והם הבינו שיש הסדר טיעון, האם הם צריכים לשאת במחיר הטעות או מדינת ישראל?", אמרה. מנגד, התובעת במשפטי הרצח, עו"ד נאוה הורויץ מפרקליטות מחוז תל אביב, אמרה בדיון אתמול כי עד שלא חותמים על הסכם בכתב לא ניתן לקבוע כי גובש הסדר סופי.

      בשלב זה אמר השופט ניל הנדל כי אין תנאי כזה בחוק. "אתם צד בהסדר טעון, ואתם צריכים לקבוע כללים ויש לכם את כל הכוח לכתוב מכתב סטנדרטי. צריכים לשבת ולקבוע נוהלים". על כך השיבה עו"ד הורוביץ כי יש נוהלים. "כנראה הנוהלים לא עובדים טוב", ענה הנדל. בהמשך הדיון אמר השופט אשר גרוניס כי גיבש את דעתו בתיק. "אם העתירה הזו מתקבלת אז לסנגורים בעתיד תהיה להם בעיה קשה", אמר. "הבעיה היא הדינאמיקה, ברור שסנגור חייב לדווח ללקוח, ופה באמת יש בעיה".