מה עושים עם כלב אשר בזמן טיול מושך את הרצועה ולועס אותה וכאשר מזיזים אותו, הוא מתעקש לתפוס את הרצועה בפיו?
מדובר בבעיה שכיחה שמתחילה עוד בהיותו גור הנהנה לתפוס ולהחזיק את רצועת ההולכה בפיו. בהחזקת הרצועה בפיו חש הגור את עצמו חזק ושולט ממש כמו במשחקי הציד, אך בהתבגרותו הופכת תפיסת הרצועה והחזקתה בפיו לבעית התנהגות.
הדרך המוצעת להתמודדות עם הבעיה היא כדלקמן:
יש לרכוש רצועה חדשה, לחבר אליה קולר חנק ולצאת עם הכלב להליכה מהירה. כאשר הוא תופס את הרצועה בפיו, יש לשנות במהירות את כיוון ההליכה ולמשוך את הרצועה מפיו.
התחושה הלא נעימה שתיגרם לו עקב פעולה זו תניע אותו לשחרר מפיו את הרצועה עד שלאחר כמה חזרות הוא יוותר על המנהג המרגיז.
באשר לתיקון בעת הביצוע - הוא צריך להיות חזק ורלוונטי ממש בזמן החזקת הרצועה בפה, הואיל ומדובר בכלב צעיר עם שיניים חזקות, אין לחשוש מלמשוך את הרצועה בכוח, אך יש להקפיד שלא לבצע את הפעולה הזאת כאשר הכלב מחזיק בפיו של הכלב את קולר המתכת.
יש לנו רועה גרמני מעורב עם כנעני בן שנה שנמצא גם בחצר וגם בבית. לאחרונה הוא החל לנבוח על כל מי שהוא אינו מכיר, בבית או בחצר. הוא לא מתנהג כך עם בני הבית, רק עם זרים. מה אפשר לעשות כדי שישמע להנחיות כמו די, לא ,שקט וכו'?
הכלב הכנעני המעורב שלכם החל לנבוח מסיבה פשוטה: טבעו של כלב כנעני הוא, אכן, לנבוח על כל מי שמתקרב אליו ובכך בא לידי ביטוי יתרונו הבולט ככלב שמירה.
כש"כשרון טבעי" זה משתלב עם תכונותיו המיוחדות של הרועה הגרמני זוכה הבעלים בכלב נהדר ידידותי ונאמן לו הרוצה להשביע את רצון המשפחה ומזהיר בנביחות רמות מפני זרים.
אם, כמסתבר מדבריכם, אתם מעדיפים כלב ידידותי לכל, עליכם לחשוף את הכלב יותר ויותר למגע בלתי אמצעי עם זרים, לאפשר להם להתקרב אליו, אולי אפילו ללטפו בזהירות רבה ולהרגיעו. ובכך למתן את זהירותו ופחדיו, שהם האינסטינקטים הטבעיים שלו.
חשיפה כזאת של הכלב לזרים אמורה להחליש במידה רבה את "יצר השמירה" הטבוע בו, אך לא בהכרח תבטל אותו לגמרי הכל מותנה באילוף נכון ומתאים כך שהכלב ילמד להתנהג באופן שונה במצבים שונים.
אני ממליץ לכם למסור את הכלב לידי מאלף מקצועי, להגדיר לו את המטרה במבוקשת ולאפשר לו לפעול בהתאם.