את שמו של ג'סטין ביבר אני מכיר מפי התלמידות שאני מלמד בבית הספר. אי אפשר היום ללמד צעירים וצעירות בלי לשמוע את שמו. לא סתם הזמר הגיע לשיא של צפיות ביו-טיוב - 513,867,821 לשירו "Baby". השיר עצמו לא מביא בשורה חדשה, אלא אם הבשורה היא עוד הצלחה לשיטות ההפצה הבלתי נדלות של תאגידי הבידור.
הזמר עומד להופיע מול כ-25 אלף נערים ונערות בפארק הירקון. בואו מנוצל כדי להשכיח לרגע את הצרות שלנו. ילדי עוטף עזה שהוזמנו למופע רוצים רגע של שקט ומנוחה בחייהם, משרד התיירות מבקש לקדם דרכו את ההסברה ישראלית, ואילו אתרי האינטרנט והעיתונים אשר שואפים להיות כמו בעולם מעדכנים לגבי כל פעילות שלו בישראל. אתר אחד מציע לייב בלוגינג, שיתאר כל מהלך ממהלכיו כאן בישראל, ואילו אתר אחר מציע תמונות שמראות חצי מפניו של הכוכב הקנדי יפה התואר. וזה מספיק. יש גם אתר שמציע ראיון עם מנהלו של ביבר שמתברר שהוריו הם ניצולי שואה. כולנו לוקים כעת בביברמאניה. הכל סובב סביב ביבר, אבל התוכן, כלומר המוסיקה - חסר. זה ההבדל העיקרי בין ההיסטריה שהיתה סביב כוכבי הביטלס, למשל, לבין ההיסטריה הנוכחית. אף אתר או עיתון לא מרחיב לגבי השירים שהוא ישיר בהופעה - כולם מתעסקים בעצם בואו. והוא, כמובן, משתף פעולה היטב. רוכב על אופנוע, משחק מטקות ומנסה להימלט מהפפראצי - כאילו לא בזכותם הפך למה שהוא. ביבר מסמל את רוח התקופה בעולם המערבי ובישראל - מוסיקה חלולה המבוצעת על ידי סלב כדי לשכוח לפרק זמן מהמציאות.
ביבר הוא כמעט חצי אל
ביבר אינו עוד בן אדם או זמר. הוא כמעט חצי אל. מד הצפיות בשיריו ביו-טיוב עבר את הצפיות בשיריהם של אמינם והביטלס יחדיו. לא במקרה. בניגוד לאמינם וכמובן לביטלס - לביבר אין באמת זהות מוסיקלית ספציפית, כזו שניתן לנתח אותה ולדבר עליה. לביבר יש זהות אוניברסלית ריקה - זהות שכל אחד יכול להתאים את עצמו אליה. אם אתה מבקש את ביבר כמודל לצניעות אתה יכול להתייחס לכך שפורסם כי הוא ויתר על רשימה ראוותנית והדוניסטית של בקשות בחדר ההלבשה. בסך הכל הוא ביקש ספה, מים מועשרים בוויטמינים, מגשי פירות וירקות, דבש, לימונים, צ'יפס, אגוזים, לחם מלא, לחם לבן ומגבות. למי בבית אין רשימה כזאת? מצד שני, אם אתה מבקש להרגיש שכוכב מהלך בארץ, שים לב לז'קט הלבן והבוהק שהוא מתעטף בו ולעדת הצלמים שבעקבותיו. אין ספק, ההצלחה שלו נובעת מכך שהוא כמעט בלתי אפשרי לביקורת. עובדה, בניגוד לאמנים אחרים הוא אפילו לא התלבט לפני שבא לביקור בישראל.
וכך לרגע אחד אנו נזכה להיות חלק מאלו שזכו לגעת בכוכבים, ולהרגיש נורמליים. נשכח ממבני הכוח, מאסון גרעיני, ממהפכות וממלחמות. הילדים יסתכלו ביו-טיוב, יגיעו לפארק הירקון וירגישו שותפים לתודעה אחת עם מיליוני ילדים אחרים בעולם שרק רוצים לרקוד, ליהנות ולהשתכר מיופיו של הנער הקנדי שהגיע מהמערב הזוהר.
מחר כשאחזור ללמד בכיתה בראשון לציון אדע שהכיתה נחלקת לשניים. אלו שאוהבות את ביבר ואלו ששונאות. אני רק מקווה שבעקבות בואו לא תתלקח עוד מלחמה - מעבר לזו שבדרום - והשיעור יעבור בשלום.