"הביאה אוויר פסגות לעליון": פרוקצ'יה פורשת מהכס

24 שנה לאחר שפרצה מאלמוניותה כשביטלה חוק שאסר על פתיחת בתי קולנוע בשבתות, תפרוש היום השופטת איילה פרוקצ'יה מהעליון. אביעד הכהן: "הביאה עימה שאר רוח וניחוח אקדמי לבית המשפט"

גלעד גרוסמן
13/04/2011

ב-1987, זמן קצר לאחר שמונתה לבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, ביטלה השופטת אילה פרוקצ'יה חוק עזר עירוני, שאסר על פתיחת בתי קולנוע בשבתות. 24 שנה לאחר ההחלטה שהוציאה אותה מאלמוניות, פרוקצ'יה פורשת היום (רביעי) מבית המשפט העליון, עם הגיעה לגיל 70, שמאחוריה שורה ארוכה של פסיקות בולטות בתחומים רבים.

פרוקצ'יה נולדה בקיבוץ אשדות יעקב, ומאוחר יותר עברה לתל אביב. היא למדה משפטים באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן כיהנה כעוזרת משפטית לנשיא בית המשפט העליון דאז, השופט שמעון אגרנט. היא עבדה כ-15 שנה בפרקליטות, עד שמונתה לשופטת. ב-1993 קודמה לבית המשפט המחוזי בירושלים, וב-2001 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט העליון. בנוסף, היא ישבה בוועדה לבחירת שופטים והיתה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. בשנים האחרונות היא היתה דנה בכמה מהתיקים הבולטים ביותר שהגיעו לבית המשפט העליון, ובין השאר תמכה בהסדר הטיעון עם הנשיא לשעבר משה קצב, וסברה כי יש להתיר לחיים רמון לחזור לכהן כשר בעקבות הרשעתו.

בקרב משפטנים נחשבת פרוקצ'יה לשופטת מחמירה, אולם כזאת שאינה מפחדת להציג עמדה עצמאית בכל התחומים. הדעה העצמאית הזאת הובילה ללא מעט ביקורת, לצד הערכה רבה. כך לדוגמא, לצד התרת פתיחת בתי קולנוע בשבת, צעד שעורר זעם בקרב חוגים דתיים, היא תמכה בדחיית עתירה נגד חוק שעות העבודה והמנוחה האוסר על העסקת יהודים בשבת, תוך שהיא כותבת שהחוק נועד להגשים גם מטרה סוציאלית וגם מטרה דתית-לאומית. היא גם צדדה, בדעת מיעוט, בעמדת הממסד האורתודוכסי שאין להחיל את חוק השבות על מי שעברו "גיורי קפיצה" – הליך שבו אנשים עברו גיור בארץ, ואז טסו לחו"ל כדי לקבל הכשר לגיור.

עוד בוואלה!

תחרות המסעדות הגדולה של ישראל יוצאת לדרך, וגם אתם יכולים לזכות!

בשיתוף ZAP REST

בפסיקותיה עמדה פרוקצ'יה על החשיבות של השמירה על זכויות האזרח, וקבעה שפגיעה בזכויות אלה צריכה להיעשות רק במקרים קיצוניים. במספר פסקי דין היא ייחסה חשיבות רבה לזכות למשפחה. היא התירה ליגאל עמיר להביא ילד לעולם, כשהיא כותבת כי "שמורות לו, כלכל אסיר, זכויות אדם בסיסיות שלא הופקעו ממנו עם היכנסו לכלא". היא היתה בדעת מיעוט כשסברה שיש לבטל את חוק "איחוד משפחות" משום שהוא פוגע בזכות לחיי משפחה. כמו כן, בפרשת "תינוק המריבה", היא סברה בדעת יחיד, שהתינוק צריך לעבור לידי הוריו הביולוגיים, מכיוון שרק במקרים קיצוניים ניתן "לגדוע את קשר הטבע ולהתערב באוטונומיה המשפחתית הטבעית של האדם". לכן, אין זה מפתיע שפסק דינה האחרון, אותו תתן מחר, עוסק בבקשה לבטל את "נוהל הטיפול בעובדת זרה בהריון", שקובע כי עובדת זרה השוהה בישראל כדין, תאבד את מעמדה בישראל בשל הריון ולידה.

השופטת פרוקצ'יה גם הרבתה לעמוד על חשיבותו של חופש הביטוי. היא הצטרפה לדעתה של השופטת דליה דורנר, שאין לאסור את שידור הסרט "ג'נין ג'נין", למרות הטענות השיקריות בו והפגיעה הרבה באזרחי ישראל, ואישרה גם את קיום מצעד הגאווה בירושלים, למרות הפגיעה ברגשות הדתיים. למרות תמיכתה הרבה בחופש הביטוי, באחד מפסקי הדין שלה שזכו לביקורת רבה, היא קבעה שיש להגבילו. בפסק הדין שבו הורתה על פינוי עיר האוהלים ב"כיכר הלחם" בירושלים, קבעה פרוקצ'יה כי מעמדה העליון של זכות הביטוי והמחאה אינו מקנה לאזרח חופש בלתי מוגבל לעשות ברשות הציבור כבשלו ולפגוע אגב כך פגיעה ממשית ממושכת באינטרסים ציבוריים חשובים. החלטתה זכתה לביקורת רבה מצד המוחים, שייחסו לה חוסר רגישות.

דיקן מכללת "שערי משפט", ד"ר אביעד הכהן, סבור שרוחב היריעה של השופטת פרוקצ'יה יחסר בבית המשפט. "היא הביאה עמה להיכל השיש של בית המשפט העליון שאר רוח, אוויר פסגות וניחוח אקדמי, שלא אחת בלטו על רקע הפסיקה היובשנית ו'הטכנית' למדי שמאפיינת רבים מפסקי הדין שנכתבים בלחץ זמן ותחת עומס תיקים בל ישוער", אמר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully