מבנק הפועלים לחירות: משורר הרחוב אוהב הכלבים אברהם שיין

פסח בא ויחדיו עימו באים גם הרהורים על ההגדה ועל מהות החג המסמן מעבר מעבדות לחירות. זוהי גם הזדמנות נהדרת, לראיין את אחד האנשים אשר מסמלים את החירות באשר היא, המשורר אברהם שיין.

"בעברי, הייתי מנהל סניף של בנק פועלים בחולון. בערך 20 שנה ישבתי על כסא, אכלתי שווארמות והחזרתי צ'קים. הרגשתי פסיכי ודפוק. היום אני איש מאושר וחופשי ואני לא תלוי באף בן אדם. מקבל את האהבה ברחובות מכל מיני אנשים ומחזיר מה שאני יכול."

"משנת 1982 אני עובר ברחובות, מהבוקר עד הערב, נותן לאנשים פליירים עם שירים כתובים, מוכר אותם במחיר שאנשים נותנים לי. המוטו שלי זה לעזור לאנשים, ולח?יו?ת, בייחוד במצב של נטישה ואובדן. אני מעדיף לתת לאנשים שירים מאשר להחזיר להם צ'קים. ואני רואה בזה את השליחות שלי ואת הייעוד שלי, ומאז אני בן אדם מאושר ומרגיש ברכה בעמלי."

"ראיתי את אחת המשימות שלי בחיים, לעזור לכל הכלבים הנטושים. נודע לי שמרדימים 70 אלף כלבים בשנה ואמרתי לעצמי שאני לא יכול לתת לזה לעבור, אני צריך לעשות מעשים. אני בן 70 עוד מעט, אספתי עשרות כלבים נטושים וחתולים נטושים ונתתי להם בית ואוכל וניסיתי לקחת את הכלבים שאני מוצא ולשבץ אותם אצל חברים אצל מכרים. הספרים "הולכים על ארבע" ו"חתולים וכלבים בתל אביב" מבטאים את הצער של בעלי החיים ואת החיים הקשים שיש להם. בשבילי כלב הוא כולו לב. השם של כלב הוא לא כלב, כלב זה כאילו כלב זה אפילו גנאי, לא! כלב הוא כולו לב, הוא נותן לך? את הכל. הוא מקבל אותך בבית בלילה. אתה יכול לבוא עצבני, אתה יכול לכעוס, הוא מקבל אותך? תמיד בחיוך, תמיד בשמחה והוא נותן לך הרגשה את ההרגשה שאתה לא לבד. אין בגידות אצל כלבים, אצל בני אדם יש בגידות, אבל כלבים הם טוטאליים, הם נאמנים."

"רפאל הוא קיבוצניק מחורשים, הסתובבנו בתל אביב צילמנו חתולים וכלבים וחיות אחרות. עופות ציפורים בכל מיני מצבים, חתולים שמחפשים אוכל בפחי אשפה וכלבים נטושים וציפורים ערופות ראש בכל מיני מקומות. תיעדנו את כל הסבל הזה של החיות, וביחד הוצאנו ספרים שהם התרומה שלנו לכאב של צער בעלי החיים. ואנחנו מקווים, שבאיזה שהוא מקום זה יעזור."

אני מוציא את הכלבים שלי 5 פעמים ביום. לוקח אותם לאן שהם מושכים אותי, לא מגביל אותם במסלולים קבועים, אלא נותן להם להוביל אותי. אני לא מוביל אותם. כשאני מרגיש שהם מיצו את הטיול והם עייפים, והם רוצים לחזור הביתה - אני לוקח אותם בחזרה הביתה. הטיולים הם לאורך כל היום, משש בבוקר עד הלילה. אני מתייחס אליהם כאילו כל יום זה היום האחרון שלהם, ואני משתדל לתת להם את המקסימום באותו יום.

ברור. אפילו להוריד אותו יותר. בכל יום להוריד אותו. יש מקומות שאתה לא צריך להירטב, הכלב צריך להרגיש שהוא מחובר לכל מזג אוויר.

"אני שולח לך את אהבתי בכינון ישיר
כמו מיצמוץ האלמוגן בשלהי הסתיו
שהרוח מבדרת את שובלי הכרך
ושורטת את הרקיע בציפורני ציפיה"