מחממים מנועים

השבוע התקיים מאורע היסטורי בענף המוטורי בישראל. קורס ראשון של הסמכת בוחנים תחרותיים מוסמכים עבר בהצלחה. מעתה, יש לנו אנשים שיכולים לבצע בדיקת כלים תחרותיים, לשם קבלת רישיון כלי תחרותי. בסיום ההשתלמות ערכו המשתתפים מבחן מסכם על הנושאים הטכניים. 15 מתוך 21 המשתתפים עברו בהצלחה את המבחן. השרה לימור לבנת אפילו מסרה את ברכתה: "לבוגרי המחזור הראשון של בוחני כלי הרכב התחרותיים - בהצלחה בהמשך".

אבל עכשיו שואלים כולם - מה הלאה? משנת 2004 מבטיחים לחובבי הספורט המוטורי שעוד רגע יוקם פארק מוטורי שיארח מירוצים רשמיים, כאן בארץ הקודש. בשבועיים האחרונים שוב עלה הנושא לכותרות, לאחר שהממשלה אישרה סופית את הקמת הפארק המוטורי בחצרים ביוזמת המשרד לפיתוח הנגב והגליל. זאת ועוד, משרדי הממשלה המעורבים בנושא כבר העבירו 10 מיליון שקל המיועדים לעבודות תשתית.

על הנייר, כמו תמיד, העסק נראה מבטיח: מתחם הפארק, על פי התוכניות הגרנדיוזיות, ישתרע על פני שטח של כ?1,700 דונמים שיחולקו לשני מרחבים נפרדים. הפארק עצמו יוקם על שטח של 320 דונם, ושאר השטח ישלב בתוכו אזור מלונאות ונופש, שטח לספורט מוטורי, אזור למגרשי הדרכה ואימון נהגים. בתוך הפארק הרשמי יהיו שלושה אזורים - 80 דונם של מסלולים לנהיגה בטוחה, 20 דונם למלונות ומסחר נלווה ו?220 דונם למסלולי מירוצים ויציעים, בהתאם לתקנים הבינלאומיים ובכפוף לחוק הנהיגה הספורטיבית. החלק השני, בן 1,400 דונמים, ישמש כפארק נופש ופנאי, הכולל שטחי אטרקציות, בילוי ונופש לכלל הציבור. השרה לימור לבנת גם כאן לא שכחה לשלוח ברכות: "הספורט המוטורי הוא ענף ספורט אתגרי חדש שמתפתח בישראל וטומן בתוכו פוטנציאל כלכלי גדול. הספורט המוטורי גם ימלא תפקיד חינוכי חשוב בהקניית כלים לנהיגה בטוחה ונכונה יותר של אזרחי ישראל".

ועכשיו, בואו נחזור ארבע שנים אחורה. "הפארק המוטורי בחצרים יוקם בהשקעה כוללת של 100 מיליון שקל ויחל לפעול בדצמבר 2012. החברה היזמית, פארק מוטורי להדרכה, כבר החלה בהתקשרויות עם חברות מחו"ל העוסקות בתכנון, ליווי ותפעול של המתחם". הדובר הוא יעקב טרנר, ראש עיריית באר שבע לשעבר. והפארק? נו אתם יודעים את התשובה.

ובכל זאת, אנשי הספורט המוטורי בישראל מרגישים שהפעם הולך להתרחש משהו שונה. הם סקפטיים אמנם, טוענים שהם כבר קיבלו בעבר הבטחות רבות, אבל נדמה להם שהפוליטיקאים מדברים בנימה רצינית, שמעידה על הנעשה בשטח. דרור קרווני מהמועצה האזורית בני שמעון, שבשטחה אמור לקום הפארק, טוען שהפעם כל הגורמים בנושא מתלהבים כפי שלא ראה אותם אף פעם. "אני מבין את הסקפטיות שיש אצל אנשים", אומר קרווני, שלא מפסיק לתזז מפגישה לפגישה בכל הקשר להקמת הפארק, "אך עם זאת, בכל התקופה ובכל ניסיונות העבר שלנו לא זכינו לכזה גב מטעם המדינה. שים לב כמה גורמים משתפים כאן פעולה - משרד הספורט, קק"ל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל בראשות סילבן שלום וגם משרד התיירות. אני חושב שעם הבטחות מגופים כאלה, ועם הלחץ שהתקשורת תפעיל על המשרדים הללו, אף אחד לא ייתן לזה ליפול עוד פעם. מה עוד שהפעם יש גם לוח זמנים מהודק יותר".

בנובמבר 2006 חיבר יניב רונן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך שנועד לבדוק את ההשפעות של עריכת מירוצי מכוניות ואופנועים על ההתפתחות הכלכלית?מסחרית באזור שבו הם נערכים. רונן הביע הסתייגות מהקמת הפארק במסמך שכתב, בטענה שהאזורים המבקשים להשקיע כסף בפרויקטים מוטוריים לוקחים בחשבון שהמדינה תרוויח מההשקעות שלה במיזם. בפועל, טוען רונן, מתברר שהמרוויחים הגדולים הם המארגנים של התחרות - מוכרי הכרטיסים, בעלי בתי המלון הישראלים או אלה שהם חלק מרשת בינלאומית. עם זאת, המסמך של רונן ראה נקודות חיוביות בקידום העניין וטען שברוב המקרים ברחבי העולם, לאירועי ספורט מוטורי כן יש השפעה על הכלכלה המקומית.

קרווני מחזק את הנקודה: "אנחנו מדברים על ענף שיוסיף לפחות 450 מקומות עבודה, בעיקר לצעירים. ברגע שיאשרו לנו לאשר את השטח ונוכל לארח יום אחד גם מירוצי פורמולה 1 אז ברור שהכמות הזו תגדל וכך גם מקומות התעסוקה של הפארק".

ציון עופרי, היזם שלקח על עצמו את בניית עיר המירוצים הקטנה והזכיין הרשמי של העסק, נשמע אופטימי למדי. "הגענו לשלב שאנחנו כבר לא תלויים בפוליטיקאים", אומר עופרי בסיפוק. "מעתה, רוב התהליך תלוי בנו וביכולת שלנו להרים את הדבר הזה. הנחת העבודה שלנו היא שבתוך שישה חודשים נתחיל לבנות את הפארק, וברבעון הראשון של 2013 כבר תהיה פעילות במסלול".

כשעופרי מדבר על להתחיל לבנות הוא מתכוון למלון בן 130 חדרים, גן אירועים, תחנת דלק וגם מרכז מסחרי. עוד הוא טוען שמכיוון שהוא מוביל חברה פרטית שאולי בעתיד תלך להנפקה, אין טעם לדבר כרגע על סכומים שיושקעו. עם זאת, ההערכות בקרב בעלי המקצוע מדברות על עלות של 100 מיליון שקלים.

השקעה מסוכנת? ממש לא. אם הכל ילך לפי התכנון, 100 מיליון שקלים הם כסף קטן מאוד לנוכח האפשרות להחזיר אותו במסגרת הפעילויות השונות שייערכו במסלולים: תחרויות קארטינג, אופנועים, מכוניות סלון ופורמולה 3. אירוע בינלאומי מוצלח אחד שווה 100 מיליון שקלים למארגנים עם פעולת יחסי ציבור נכונה. עם זאת, כל הגורמים בונים על כך שגם בשיגרה, שבה לא יתקיימו תחרויות בינלאומיות, תתרחש פעילות ענפה בפארק, שכן מזג האוויר בדרום ישראל נוח לפעילות במשך כל השנה.

עופרי מספר כי מי שמעורב יחד עימו בפרויקט היא חברה אוסטרית שנכנסה לשלב התכנון של המיזם, ותהיה מעורבת גם בהקמה ובתפעול של הפארק: "להערכת האוסטרים, המדינה היתה צריכה לעשות את מיזם הפארק המוטורי כבר מזמן, כי מדובר בתנאים אופטימליים הן מבחינה טופוגרפית והן מבחינת מזג האוויר בדרום הארץ", הוא אומר.

עם זאת, אנשי המקצוע עדיין ספקנים. בועז קורפל, פרשן ספורט מוטורי שעוקב אחרי הפרשה מתחילת דרכה, נשמע השבוע משועשע מהנושא. "נו, אז עוד פעם היו השבוע כותרות כמו גרנד פרי בישראל. אני לא רוצה להרוס את החגיגה, אבל כבר שבע שנים אין לא גרנד ולא פרי. ביום ראשון נערכה בספרד תחרות שהביאה 123 אלף תיירים, תן לי 10,000 בתחרויות שייערכו כאן והרווחנו בענק. אבל צריך להבין שהפוליטיקאים מפחדים מהספורט המוטורי. הם חוששים שמישהו ייהרג, ואז הדבר יעלה להם בכיסא".

לדברי קורפל, "אין בישראל הבנה בשילוב בין תיירות, ספורט ותעשייה. ענף המירוצים הוא בטיחותי מאוד. מסלול מירוצים הוא בדיוק כמו שדה תעופה מבחינת התנועה והאפקט שהוא עושה למדינת ישראל. לעניות דעתי לא באמת רוצים שהדבר הזה יזוז. הלוואי שאצטרך לאכול את הכתבה הזו, ותוך כמה שנים נראה כאן מסלול. אם אתה שואל אותי, אני די סקפטי".
כל הנוגעים בדבר לא מודים בפה מלא, אבל נדמה שאם הפארק המוטורי היה מוקם במרכז הארץ, אולי הבאזז סביבו היה יותר גדול, וכך גם היה נעלם הסיכוי הקטן שהפוליטיקאים יפריעו להקמתו. עופרי מסביר שהקמת פארק שכזה בכל מקרה בלתי אפשרית. "במרכז הארץ השטח יקר והדבר היה גורר עלויות בלתי הגיוניות מבחינה כלכלית. יש גם סיבה שנייה, והיא שהשר סילבן שלום לחץ על כך שהפארק יוקם מחוץ למרכז, כדי לעודד פרנסה בפריפריה".

הפסימיים שבעולם המוטורי בישראל זוכרים איך בסוף 2006 הגיעו הדחפורים והרסו את מסלול המירוץ "טופרייסינג" ליד כוכב יאיר. "לאף אחד לא ברור עד היום מה היה דחוף כל כך להרוס אז את המגרש ההוא בחשכת הלילה", נזכר גורם בכיר בענף, שהיה קשור גם למסלול ההוא. אותו גורם, שסירב להזדהות בשמו, אמר כי הוא "באמת מקווה שהכנסת והשרה לבנת הבינו את החשיבות שיש בפארק מוטורי בישראל. לאורך כל השנים היה נדמה שאף אחד לא באמת רוצה את זה, אבל עתה יש תחושה של שינוי באוויר".

ובינתיים, בעוד אצלנו דנים ובוחשים, אצל השכנה, ירדן, כבר גוזרים קופונים. הירדנים התחילו מאותה נקודת מוצא, אך המאבקים אצלם היו קצרים בהרבה, וכיום ירדן היא אחת המדינות המוכרות בתחום מירוצי המכוניות. בחודש הקרוב אמור להתקיים בצד הירדני של ים המלח תחרות נוספת בסבב העולמי של הראלי.

ירדן היא לא אימפריה בעולם המוטורי, אבל היא בדיוק הדגם שישראל צריכה לעבוד לפיו. גם השכנה מצפון, סוריה, משקיעה מכספה במירוצי המכוניות, שנחשבים לאחת ההכנסות העיקריות מפעילות ספורטיבית במדינה. על הנסיכויות במפרץ חבל להכביר מילים, מכיוון שמדובר באימפריה מוטורית שמארחת בקביעות גם מירוץ של הפורמולה 1 - השמנת של הענף.

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', בטוח שהוא לא נשמע כמו קודמיו. "עצם הבאת נושא הפארק המוטורי לדיון בוועדת השרים, והמחויבות והעניין שהשר סילבן שלום, מגלה בנושא, מעודדות אותנו ומקדמות את הפרויקט לכדי ביצוע", אומר דנילוביץ', "אנו רואים בשר שלום ובמשרדו שותפים אמיתיים. מדובר בעוגן שיתרום לפיתוח הנגב".

אז יקום או לא יקום? נראה שתחושת ההתלהבות שעוטפת את הנוגעים בדבר היא ממשית. עם זאת, צפויים לכולם עוד מאבקים רבים עד שהמכונית הראשונה תנחת בישראל, או עד שרוכב האופנועים הגדול ביותר בתבל, ולנטינו רוסי, יגיע לסיור מודרך במוזיאון חיל האוויר בחצרים. כך או כך, לפנטז תמיד מותר.