פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דו"ח: תיקי משפט מתנהלים 7 שנים ללא דיון הוכחות

      נציב התלונות על השופטים אליעזר גולדברג פרסם דו"ח ממנו עולה כי כמעט חצי מהתלונות על סחבת בה נוקטים השופטים הינן מוצדקות. "מציע לבטל את בתי המשפט לתביעות קטנות"

      תיק שטופל במשך שבע שנים על ידי שישה שופטים, מבלי שהתקיימה בו ישיבת הוכחות אחת, מקרה בו המתינו הצדדים שלוש שנים לקבלת חוות דעת מומחה, מבלי שהשופט התערב בנושא - מקרים אלה ומקרים נוספים "מככבים" בדו"ח שפרסם היום (שלישי) נציב התלונות על השופטים, השופט ומבקר המדינה בדימוס, אליעזר גולדברג. במקרה אחר, שגם הופנה לתשומת לבה של נשיאת בית המפשט העליון, השופטת דורית ביניש, שופט עדיין לא נתן פסק דין בתיק שהסיכומים בו הוגשו לפני למעלה מארבע שנים.

      גולדברג, קיים למסיבת עיתונאים לאחר הגשת הדו"ח השנתי ואמר כי הוא אינו רואה משנה סדורה בתיקון העומס בבתי המשפט וכי הוא מצפה שתגובש תוכנית ברורה בנושא. "אני מציע לבטל את בתי המשפט לתביעות קטנות כך שעורכי דין ידונו בתיקים אלה ולא שופטים", אמר גולדברג.

      מהדו"ח עולה, כי 43% מהתלונות שנמצאו מוצדקות עסקו בהתמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין. "מדובר במשימה לאומית דחופה", כתב הנציב גולדברג בדו"ח לגבי הצורך במציאת פתרון לעומס . הוא הוסיף כי "העומס המוטל על השופטים הוא כבד", אולם הבהיר כי "גם במציאות זו ראיתי מקום להחליט כי התלונה מוצדקת, כל אימת ששוכנעתי כי השופט נאחז בעומס העבודה ככיסוי לסחבת כפשוטה".

      במהלך השנה שעברה, מראה הדו"ח, התקבלו בנציבות 866 תלונות, לעומת כאלף בשנה שלפני כן. 116 תלונות נמצאו מוצדקות, מתוכן 50 עסקו בנושאים הקשורים לעומס ולסחבת. "סלחנות וסובלנות במקרים כאלה, ובמיוחד אם הם חוזרים על עצמם על ידי אותו שופט, אינן תורמות להעברת המסר הראוי לאותם שופטים", כתב הנציב. במקרה אחד הוא אף המליץ לשר המשפטים על הגשת קובלנה נגד שופט בית משפט שלום לבית הדין המשמעתי לשופטים. גולדברג כתב כי "מדאיג הוא שהשופט אינו מפנים כי בסחבת שהוא נוקט, לא רק שהוא גורם לעינוי דין, אלא מוציא שם רע על מערכת השיפוט. השופט הגדיש הפעם את הסאה, והדרך לשינוי גישתו לעבודתו השיפוטית אינה בסלחנות נוספת".

      דעות שליליות על הומואים והפנתרים השחורים

      הנציב גולדברג מתייחס בדו"ח להתבטאויות שונות של שופטים, בעל פה או בפסקי דינם. כך לדוגמא, שופט בבית משפט לענייני משפחה, שדן בבקשה של מספר אבות הומוסקסואלים לקבל צו המורה למדינה לאשר עריכת בדיקת רקמות לצורך קביעת אבהות לילדיהם שנולדו בהליך פונדקאות בחו"ל, שאל בדיון איזו ערובה יש שהילדים יזכו להיות אזרחים מועילים למדינה. "בהתבטאות זו היתה הבעת דעה שלילית מצד השופט על נטייתם המינית של האבות והשלכתה על עתידם של הילדים", כתב גולדברג.

      הדו"ח כולל התייחסות גם לשני מקרים שזכו לפרסום בתקשורת. בין השאר מתייחס גולדברג לגזר דין שכתב שופט בית משפט השלום בירושלים אלכסנדר רון, שהרשיע את פעיל "הפנתרים השחורים" לשעבר ישראל פונדק, בהפעלת תחנת רדיו פירטית. בגזר הדין כתב השופט רון, כי "'תרבות המאבק' של הפנתרים השחורים על נגזרותיה, וליתר דיוק, תת-התרבות הזאת, עבר זמנה, אם בכלל היה לה מקום אי פעם". התבטאות זו הובילה לזעם רב כלפי השופט ולטענה בדבר גזענות. הנציב קובע כי השופט רון לא היה מונע משיקולים גזעניים, אולם מבהיר כי לא היתה הצדקה לדברים. "לא דרכה של הקבוצה ואופי מאבקה הם שעמדו לדיון, וגזר הדין לא היה לוקה בחסר אם השופט לא היה נדרש להביע את דעתו בנושאים אלה". הוא הוסיף כי "זכותו של אדם לכבוד ולשם טוב אינה חסינה מפני ביקורת של בית המשפט כל עוד היא רלוונטית לעניין".

      מקרה אחר שמוזכר בדו"ח הוא פסק דין של שופטת בית משפט השלום בירושלים, מלכה אביב. השופטת אביב מתחה ביקורת על בית המשפט המחוזי, שקיבל באופן חלקי ערעור שהוגש נגד פסק דין שכתבה. ביקורת שהובילה לעתירה לבג"ץ בדרישה להעמידה לדין משמעתי. "חובה היה על השופטת לקיים ללא התרסה את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אפילו אין הוא מקובל עליה", קבע גולדברג. "בית משפט של ערכאה ראשונה המערער אחר מידותיה של ערכאת הערעור שמעליה, משבש את המבנה הנורמטיבי של המערכת השיפוטית. התנצחות בפסק דין עם פסק דינה של ערכאת הערעור אינה מתיישבת עם התנהגות ראויה של שופט הערכאה הראשונה, ובוודאי שאינה מגבירה את האמון במעשה השפיטה".