ניתן היה לצפות כי כאשר ריצ'רד גולדסטון ירגיש מחויבות מאוחרת לחזור בו מהכפשתו המקורית והמזעזעת את ישראל, הוא יבחר במדיה המתאימה למתן ההצהרה שלו ולא בכתיבת מאמר דעה מעורפל בעיתון וושינגטוני.
לכל הפחות, היה על גולדסטון לבקש באופן רשמי ממועצת זכויות האדם של האו"ם, אשר הזמינה את הדו"ח שלו, לאפשר לו להצהיר על אשמתו מעל דוכן הנואמים שלה.
המיט עלילת דם על העם היהודי
אך אל לנו להיתפס לאשליות. אף הצהרה או פעולה לא יוכלו להחזיר לאחור את החורבן העצום שעלילת הדם של גולדסטון המיטה על העם היהודי. בהיותו יהודי המתיימר להיות ציוני, קיבל הדו"ח משנה תוקף בקרב רבים. השנאה ששוחררה בעקבותיו היא כמעט בלתי הפיכה, והדו"ח שלו הפך לאחד המרכיבים האפקטיביים ביותר בקמפיין לדמוניזציה ודה-לגיטימציה המכוון נגדנו. הוא הציג אותנו לעולם הרחב כברברים, כפושעי מלחמה השואבים סיפוק מרציחתם בכוונה תחילה של נשים וילדים פלסטינים חפים מפשע.
כמו בעלילות הדם בימי הביניים, השקרים המרושעים הללו, אשר הציגו את החיילים הישראלים כרוצחים מחושבים, צפויים להישאר מוטמעים במודעותם של אנשים למשך מאות שנים.
גם כעת ממשיך גולדסטון להתעקש בצדקנות כי אילו ישראל היתה משתפת פעולה עם בית משפט השדה במעטה של ועדת חקירה שלו, הדו"ח לא היה מתפרסם בצורתו הנוכחית. הוא אינו מציין כי ישראל סיפקה באופן בלתי רשמי את המידע, אך ועדתו סילפה והציגה באופן מעוות את העובדות במטרה להעצים את הדמוניזציה שלנו.
יש, כמובן, שותפים נוספים לדבר העבירה. אלו כוללים גם יהודים וישראלים ששיתפו פעולה עם גולדסטון במאמציו להכפיש אותנו. בין הבולטים ביותר נמצאים אלו המקושרים לעיתון "הארץ", אשר סלל כמה חודשים מראש את הדרך עבור גולדסטון בסידרה של האשמות פרועות נגד צה"ל. הסיקור המאסיבי שערך העיתון לדיווחים המופרכים האלו הוצג על עמודי השער של עיתונים ברחבי העולם, ועזר לייצר את האווירה העוינת שסללה את הדרך להוקעתנו כפושעי מלחמה.
מיותר לציין כי הדברים רלוונטיים גם לארגונים הלא ממשלתיים וליהודים האנטי-ישראלים בגולה אשר קיבלו את ממצאי הדו"ח, ולארגונים כגון ג'יי-סטריט אשר קידמו את גולדסטון אל מול חברי קונגרס. אין זה סביר כי אותם אנשים וארגונים ילכו אחרי גולדסטון גם כעת ויתנצלו.
ראוי גם להעיר כי לוב, סוריה, אירן וערב הסעודית - מדינות אשר הובילו את הקמפיין להכפשתנו - נמצאות כולן בעין הסערה, וכאשר בוחנים את התנהגותן כלפי אזרחיהן, אפשר להעריך את הזיוף המוחלט באומות המאוחדות ובתת-הוועדות שלו.
בסביבה שפויה, הוועדה לזכויות אדם - ששמה אינו הולם אותה - היתה מפורקת מזמן. מובן שזה לא יקרה, וזה כמעט קומי לצפות בגולדסטון הקורא כעת לוועדה לגנות את ארגון חמאס, הנגוע ברצח עם, ואת "פעילויותיו האכזריות במילים החזקות ביותר". ייתכן שיהיה זה תרגול מועיל לברר כמה קורבנות אזרחיים נגרמו כתוצאה מהפצצות ארה"ב ובעלות בריתה בלוב, ואם הן עומדות בפני כתבי אישום על פשעי מלחמה משום שהרגו בשוגג אזרחים חפים מפשע. מעניין אם טרם ההפצצה פיזרו בעלות הברית כרוזים וטילפנו לאזרחים על מנת לתת להם התרעה מוקדמת, כפי שעשה צה"ל בעזה.