מחקר: גביית יתר על שמירה במוסדות אקדמיים

שאלון שהוכן על ידי התאחדות הסטודנטים והועבר ל-60 אגודות סטודנטים ברחבי הארץ חושף כי מוסדות אקדמיים בארץ גובים גביית יתר מהסטודנטים עבור שירותים שהאוניברסיטה מספקת. מהמחקר עולה, כי המוסדות הגבוהים גובים דמי רווחה ושמירה גבוהים באופן שרירותי ולא אחיד, תוך התעלמות מההבנות שהושגו בנושא ומחוזרי מנכ"ל משרד החינוך, המחייבות אותם לתיאום הוצאות עם אגודת הסטודנטים. בחלק מהמקרים, נלקחת מהסטודנט הזכות להחליט אם הוא משלם על שירותי הרשות או לא.

כמו כן, גם במוסדות בהם גובה האגרות מתואם עם אגודות הסטודנטים, התקציב אינו שקוף ואגודות הסטודנטים לא יכולות לבצע את תפקידן כנדרש. בנוסף עולה כי דמי השמירה במוסדות אינם יחסיים להיקף שעות הלימוד ונוצר מצב בו סטודנט אשר כותב תזה ולא לומד באופן פרונטאלי צריך לשלם כ-300 שקלים בממוצע לשנה. כמו כן, סטודנטים למשפטים אשר לומדים שלוש וחצי שנים צריכים לשלם את אותו הסכום עבור שנת לימודים מלאה ועבור סמסטר בודד.

גובה דמי הרווחה הממוצע ב-43 מוסדות אשר גובים דמי רווחה עומד על 560 שקלים, כאשר במכללת דוד ילין גובים 1,100 שקלים עבור דמי רווחה ושמירה. במכללת רמת גן גובים 2,130 שקלים עבור "דמי מכללה", כאשר הפניית המשאבים איננה מפורטת. גובה דמי השמירה הממוצע של 27 מוסדות אשר השיבו לסקר עומד על 303 שקלים ורק בשלושה מוסדות לא גובים דמי שמירה כלל.

מתוך 45 מוסדות אשר השיבו לשאלה זו, רק 20 קובעים את גובה האגרות בתיאום עם אגודת הסטודנטים. שניים מהמוסדות קובעים את דמי הרווחה בתיאום עם האגודה אך לא את דמי השמירה. מהסקר עולה כי, ב-25 מוסדות אין שקיפות תקציבית כלל וב-24 מוסדות יש שקיפות חלקית, כלומר חלוקת המשאבים אינה מפורטת באופן מלא. רובן ככולן של אגודות הסטודנטים אינן יודעות מה עולה בגורל כספי הסטודנטים במוסד.

על פי דו"ח הוועדה הציבורית לקביעת גובה שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה משנת 1991, האוניברסיטה יכולה לגבות סכום כסף לטובת "שירותים כוללניים", רק אם חתמה הסכם חדש ומחייב עם אגודת הסטודנטים המקומית. ההסכם צריך לכלול פירוט אודות סוג השירות ומתכונתו, עלות השירות לסטודנט, מועדי תחולה, מועדי בדיקה מחדש ומועדי חידוש או ביטול. כמו כן, הסטודנט רשאי להחליט אם הוא משלם על שירותי הרשות או לא.

חוזר מנכ"ל משרד החינוך מספטמבר 2010 דן אף הוא בנושא שכר הלימוד במוסדות להכשרת עובדי הוראה וקובע כי המוסדות יכולים להציע שירותי רווחה ושירותים נלווים, אך אישור אגודת הסטודנטים נחוץ על מנת לגבות תשלום עבור סעיף אחד כמו עבור כולם יחדיו.

ח"כ אלכס מילר, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, אמר בדיון כי כל תוספת שאינה נתונה לשיקול דעתו או בחירתו של הסטודנט מהווה העלאה ישירה בשכר הלימוד. האגרות חייבות להיות מופרדות משכר הלימוד ולהיקבע בשיתוף מלא עם אגודות הסטודנטים כדי להגביר את השקיפות והפיקוח בנושא. איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, אמר כי "המוסדות להשכלה גבוהה מתייחסים לאגרות כמוצאי שלל רב. המוסדות מסתתרים מאחורי פרגוד החופש האקדמי ומסרבים להוכיח כי התשלומים שנגבו מן הסטודנטים אכן מופנים בפועל לכיסוי המטרות המוצהרות כמו דמי שמירה. יש לנו יסוד סביר להניח כי בפועל גשם המזומנים שנופל על המוסדות הולך בכלל למימון צרכים אחרים. מדובר בעשרות מליוני שקלים בשנה המהווים העלאה של שכר הלימוד.
אנו מתכוונים לנהל מאבק עיקש לשם הסדרת העניין אחת ולתמיד".