חיית המחמד שלכם הוכשה על ידי נחש? זה מה שתעשו

הכשת נחש היא סכנה אמיתית שממתינה לחיות המחמד שלנו, במיוחד לקראת האביב והקיץ המתקרבים. בעוד בני אדם כבר רגילים לפחד מהנחשים, בעלי החיים לא תמיד מזהים את הסכנה ועלולים להתקרב לנחש ואפילו לנסות לשחק איתו. לכן, כאשר יוצאים לטיול עם הכלב או משחררים את החתול לגינה, בעיקר לקראת החשיכה, חשוב להיות מודעים לסכנות ולטיפול המיידי שיש להגיש להן במקרה של הכשה. הנחש ארסי האחראי על מרבית ההכשות המלוות בסימנים קליניים בבני אדם ובבעלי חיים בארץ הוא הצפע הארצישראלי (Vipera palaestinae).

בכלבים, מרבית ההכשות הן באזור הראש והצוואר, ופחות בגפיים. סימני ההכשה לרב מקומיים, אך תיתכן פגיעה כללית (מערכתית). כלב אשר הוכש על ידי נחש ישמיע לרב יללת כאב ויהיה חסר מנוחה.

סימני הכשה:

שני חורים, נפיחות, בצקת, שטף דם וכאב במקום ההכשה.

צליעה פתאומית עם כאב, במידה וההכשה נעשתה ברגל.

כמו כן, ייתכן שהכלב יסבול מחולשה, דיכאון, עלייה בקצב נשימה, עלייה בקצב לב, הפרעות בקצב הלב ונטייה לדימומים.

בעקבות ההכשה, בעל החיים עלול לפתח מספר סיבוכים. ביניהם, חסימת דרכי הנשימה העליונות בעקבות בצקת, זיהום חיידקי, נמק מקומי, פגיעה במערכת הקרישה (בהתחלה נטייה להיווצרות קרישים ובהמשך נטייה לדימומים).

חשוב לשים לב, גם אם מצבו של בעל החיים היה יציב בשעות הראשונות שלאחר ההכשרה, אין זה אומר שהסכנה עברה. במהלך היממה או היומיים הראשונים שלאחר ההכשרה תיתכן הידרדרות משמעותית במצבו.

עם זאת, שיעור התמותה בקרב כלבים שכן קיבלו טיפול עומד על 4%-8%.

חתולים, אגב, מוכשים פחות מאשר כלבים בגלל זהירותם וזריזותם בהשוואה לכלבים. רב ההכשות בחתולים הן בגפיים הקדמיות. מקובל להניח שחתולים מתמודדים טוב יותר עם הכשות נחש, אך הסטטיסטיקה לגביהם לא לגמרי ברורה מכיוון שלא כל מקרי ההכשות מדווחים.

יש למנוע מבעל החיים לזוז ככל האפשר. להסיר ממנו את הקולר, או כל דבר אחר שכרוך סביב הצוואר (במידה וההכשה באיזור הפנים) ולהגיע בדחיפות לווטרינר. בנוסף, במידה וניתן, רצוי לתפוס את הנחש על מנת לזהותו וגם כדי למנוע נזק נוסף.

משימה זו, השאירו כמובן ללוכד נחשים מקצועי.

אחרי שהבאתם את בעל החיים למרפאה הטיפול שיוענק לו תלוי במצבו של בעל החיים ובווטרינר. אבל באופן כללי, אלה הפעולות המקובלות במקרי הכשה:

מתן נוזלים לוריד - למניעת התייבשות ולשמירה על לחץ הדם.

מתן אנטיביוטיקה - למניעת זיהום חיידקי.

מתן חומר בשם דפנהידרמין (אנטי-היסטמין) - להורדת הנפיחות המקומית.

מתן משכך כאבים להקלת סבלו של בעל החיים.

מתן נסיוב במקרים הקשים.

באם יש צורך, יינתנו גם מנות דם ו/או מנות פלסמה.

חשוב לזכור כי יש להתייחס לכל הכשת נחש או חשד להכשה כאל מקרה חירום אשר עלול לגרום למוות ולהגיע לבדיקה אצל הווטרינר. קיצור זמן ההגעה לטיפול משמעותי ביותר לשם הצלת חיים.

הכותב הוא רופא וטרינר, מומחה בפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה וטרינרית, מרכז אקדמי של התכנית לסיעוד רפואי וטרינרי במכון מגיד.