באופן לא מפתיע הושלמה סידרת המינויים של בכירי מערכות הביטחון בביטול הליכי המינוי של המיועד לנציב שב"ס ובקביעת מיועד אחר. למעט המינויים לראשות השב"כ והמוסד, יתר המינויים לוו בהשמצות, הכפשות, מאבקים משפטיים, חקירות משטרה, בדיקות מבקר המדינה, התערבות בג"ץ ואינסוף תומכים ומתנגדים שהשמיעו את דעתם מעל כל במה אפשרית.
הסיבות למצב העגום שנחשף במינויים האחרונים הן רבות. יש התולים את האשם בעודף משפטיזציה, אחרים רואים את הבעיה בתקשורת ובמשרדי היחצנים - ולא מעטים טוענים כי רק תהליך רב-שלבי ושקוף יכול להבטיח בחירת מועמד ראוי. לכן, גם אם נדרש מחיר של מבחן מסרקות ברזל למועמד, זהו התהליך הנכון.
באופן פרדוקסלי תהליכי הבחירה הקשים לראשות הארגונים ניכרים דווקא בארגונים שבהם הפירמידה הפוכה. מדובר בארגונים אשר מהשלבים הראשוניים של מסלול השירות בהם אתה נבחן במיונים קפדניים שמשלבים כישורים פורמליים - השכלה, קורסי הכשרה ומבחנים פסיכולוגיים - לצד מבחנים אובייקטיביים של גופי מיון חיצוניים. אוסף הנתונים הזה מגיע אל מקבלי ההחלטות, ומכאן הדרך להחלטות טובות ונקיות יותר סלולה. כל זאת על רקע הרעשים של המרכיב האנושי, שאין להתעלם ממנו.
השר לביטחון הפנים קיבל החלטה עקרונית - ארגון השב"ס יצמיח מתוכו את הנציב הבא. הוא פעל למימוש שאיפה זו וראה בה, בצדק, מהפכה חשיבתית והבעת אמון בארגון ובאלפי הסוהרים. אלא שהיו כאלו - מאינטרסים שלהם - שבמישרין ובעקיפין העלו מן האוב סימני שאלה או הציגו חומרים הסמויים מן העין, והציפו את המערכת במכתבים כדי לסכל את המינוי של גונדר אלי גביזון. בלי קשר למניעים, הטענות היו חייבות להיבדק.
ועדת טירקל כבר הפיקה לקחים מהירים מאי מינויו של האלוף גלנט והפעם פנתה ליועץ המשפטי לממשלה וביקשה את התערבותו, ומכאן הדרך לבדיקת הפוליגרף היתה קצרה. האם הכלי לגיטימי? בוודאי. לובשי המדים מוותרים על חסינותם ועוברים בדיקות מסוג זה בשיגרת עבודתם, בוודאי לקראת טיפול בנושאים רגישים חיוניים. האם יש מקום להפעיל את בדיקת הפוליגרף מול הספקות שהתעוררו בפני הוועדות? תלוי בחומר. ברגע שהמידע הזה תמך במידע קודם קיים, אזי אין מנוס משימוש במכשיר הפוליגרף לבירור הספקות. משנודעו התוצאות לא עמדה לשר לביטחון הפנים כל ברירה אלא לחזור בו מכוונתו המקורית ולוותר על המהפכה.
גם הדרג המיניסטריאלי צריך להפיק לקחים. ייתכן שאת תהליכי המיון הקפדניים לקצונה הזוטרה ראוי להחיל גם על כלל הדרגים, כולל הבכירים ביותר. אולי כדאי לקבוע להבא כי בכל בחירת מועמד לתפקידים מעין אלו יש לכנס ועדת איתור - כמו שנהוג, למשל, לגבי בחירת יועץ משפטי - אשר תחליט על מועמד מתוך מספר מצומצם של מועמדים שעברו את כל תנאי הסף ואת בדיקות ההתאמה. כך התהליך יהיה שקוף ופנימי, ובסיומו יתבשר הציבור בזהות המיועד. אפשר שמסננת זו תחזיר את השפיות והאמון שכה חסרים במינוי הבכירים כיום.