בדרך כלל שואפים מדינאים להגיע לשלטון כדי למנוע מהלכים או כדי להוביל שינוי. השאלה שאותה שואלים רבים, במלאות שנתיים לכהונת ממשלת נתניהו, היא מה המטרה? האם יש משהו שבוער בליבה? לפני שנתיים נדמה היה שאירן היא הנושא החשוב ביותר לנתניהו, אך האומנם ניתן לומר היום שזה הנושא החשוב על סדר יומה? שהיא עשתה דברים שממשלות אחרות לא עשו?
פוליטית, רשאי נתניהו להביט אחורה בסיפוק. הסקרים מעניקים לו 3-2 מנדטים מעבר למה שהעניק לו הציבור ב-2009. הסקרים מאפשרים לו להקים שוב ממשלת ימין.
נתניהו ידע להרכיב קואליציה שהתאימה לגישתו, ובעיקר הוכיח יכולת לשמר אותה, להתכופף, להתפשר, מתוך ידיעה שהתעקשות מיותרת עלולה להשאיר אותו ללא תמיכה.
מבחינה כלכלית, הכל בסדר. ישראל צומחת, הכלכלה יציבה. הציבור אופטימי, והעובדה שהפערים בחברה מעמיקים אינה גורמת לרוב מי שמשלמים את המחיר לערוק למחנה הנגדי.
זה שנים שהימין יודע שגם כשממשלותיו פוגעות בשכבות החלשות, הן יכולות לסמוך על כך שביום הבוחר ימשיכו החלשים להצביע עבורן. זה נכון גם ברוב מדינות העולם.
הברית הימנית-חרדית הכרחית. בלעדיה לא תהיה לממשלת הימין רוב אידיאולוגי. חלק ממנהיגי הימין בולעים את הגלולה המרה, וחלקם רואים בכך הכרח בל יגונה. שום שינוי של ממש לא התרחש בנושא שילוב בחורי הישיבה, שמספרם גדל, במשק וודאי שלא בצה"ל. ההקצאה לעולם החרדי נמשכת, ומבטיחה את גידולו ואת עקשנותו שלא לבוא בקהלנו.
שנתיים אלו מתאפיינות גם בחקיקה לאומנית קיצונית. גם אם חקיקה זו לא נוחה לנתניהו, הוא אינו נותן לכך ביטוי.
בידוד ישראל בעולם הוא השינוי המשמעותי שחל בשנתיים האחרונות. מבצע עופרת יצוקה, שהתקיים בימי אולמרט, הציב בפני ממשלת נתניהו אתגר מדיני שהיא לא עמדה בו.
למרות הדיבורים האמריקאיים על יחסים מצוינים, אפשר לומר בביטחון שהיחסים מזמן לא היו גרועים כל כך. אובמה רואה באבו מאזן ובפיאד קרובים לתפיסתו, ואילו ליברמן וישי מייצגים תפיסה הרחוקה ממנו ת"ק פרסה. בצר לו פונה נתניהו לרפובליקאים, שמניצחונם בבית הנבחרים שאב עידוד רב. כך, בעיני הממשל הנוכחי מזוהה ממשלת ישראל עם יריביו מבית. זהו עימות המסכן את האינטרסים החשובים לישראל.
הממשל לא מבין לאן מנסה נתניהו להוביל את המהלך המדיני. הוא מאבד את סבלנותו באשר להתחמקותו מהצגת תוכנית. הממשל לא ציפה להתנגדות נתניהו להקפאה, והגיע למסקנה שהוא אינו מוכן לשלם את מחירו ההכרחי של השלום. לא בגלל שותפיו הקואליציוניים, אלא בגללו.
כאשר ישראל מוחרמת ביותר ויותר מקומות בעולם, כאשר קצינים ופוליטיקאים חוששים ממעצר ברחבי העולם, כאשר ישראלים אינם יכולים להופיע בקמפוסים בארה"ב - חייב נתניהו לשאול את עצמו איך כל זה קרה.
תעודת המחצית של הממשלה אינה מונוטונית. הציון בפוליטיקת התחזוקה גבוה מאוד. הציון בכלכלה טוב. הציון בחברה רע. הציון בזכויות האדם קטסטרופלי. הציון בתחום המדיני גרוע ביותר. אבל הציון הגרוע ביותר נוגע לכך ששנתיים לאחר הקמת הממשלה אין לנו מושג מה היא רוצה.