"עזבתי מאחור ילדות כמו חלום.
בחרתי לא לזכור ולא לחזור לשם לנקום.
לאט עברו חלפו שנים רכות של ציפייה,
ולא משנה, זה לא משנה, מה שהיה - היה".
מאחורי השורות הצובטות, המרגשות והממכרות הללו שפותחות את "ואחרי שהכל ייגמר" ששר יאיר זיו עומד הפזמונאי ארז ברזוליק המתגורר ביפו וסוגר עשור של כתיבה פזמונאית קליטה ואיכותית. חוץ מיאיר זיו, הוא הספיק לעבוד עם דנה ברגר, דקלה, מירי מסיקה, רמי קליינשטיין וכמובן ההרכב מטרופולין לו חיבר את מילות שני הלהיטים "לישון בלי לחלום" ו"חזירים", וזו רק חלק מרשימה ארוכה ומכובדת.
בימים אלו הוא עובד על קונספט חדש בו זמרים צעירים יבצעו שירים בהם, לראשונה בחייו, הוא יהיה אחראי גם על הלחן, בנוסף לטקסטים. וזה המקום לציין שאת היצירות שלו לפני פרסומן חווה חתולת בית בשם פרתולה.
כמה זמן אתה ופרתולה ביחד?
"שבע שנים. מה שקרה הוא שאח שלי לקח אותה כגורה, ואז הוא נסע להודו, והוא היה צריך בייביסיטר, אז היא נשארה אצלנו..."
בפרויקט החדש אני רואה שאתה הולך לעבוד עם אמנים חדשים, מדוע?
"מאוד אוהב לעבוד עם אמנים צעירים, ואני רואה בזה שליחות. זה הרבה יותר מדליק מאשר לעבוד עם אמנים מבוססים ושמרנים. עם אמנים צעירים אפשר לתת בראש!"
שמת לב למשהו יוצא דופן בקרב החתולים היפואיים?
"שמע אני מתגורר ביפו...ואני לא ראיתי מקום עם כל כך הרבה חתולי חצר, פשוט כמות מדהימה! ליד הבית שלי יש אלף חתולי חצר. אני לא מגזים, יש פה איזו שושלת של חתולים ג'ינג'יים. אני קורא להם חתולי עדולם, על שם חבל ארץ בדרום ליד לכיש אליה ברח המלך דוד.
ואיך שכניך ביפו מקבלים את המיאו?
"שלא כמו בתל אביב, עכשיו ביפו גרים אנשים שאוהבים חתולים. אנחנו נותנים שמות וסימנים לכל חתולי הרחוב הג'ינג'יים."
הטיפ של ארז ברזוליק משלוחים לחתולי חצר רעבים!
"חתולי בית הם נורא מפונקים. האוכל שאנחנו נותנים להם - מהר מאוד הם לא נוגעים בו, ואז פשוט את מה שחתולי הבית לא אוכלים אפשר לתת לחתולי החצר, וכמובן שאת כל שאריות המזון שלנו מהבית חתולי החצר מאוד שמחים לקבל. למשל, בוא נלך על טיפ מאוד ספציפי: סיר אורז שנשאר, או שארית אורז, שמים את זה עם רוטב בשר או עוף (במידה ונשאר) וחתולי החצר מאוד ישמחו לאכול."
ונסיים בציטוט מתוק-מריר מתוך "בונבוניירות" אותו חיבר ברזוליק ביחד עם דקלה.
"כל הזמן בין אגדות
רוקמת פיסות שמיים
עברתי במקרה חיפשתי אותך
לא מצאתי דבר ובינתיים
בונבוניירות שוקולד
איך נשארתי כאן לבד
מביטה, לא רואה, על מה"