פרקליטו של גונדר אלי גביזון הודיע על כוונתו לעתור לבג"ץ נגד ביטול המינוי של גביזון לנציב שירות בתי הסוהר. תפקיד זה הוא חשוב ביותר במדינה שבה רמת הפשיעה מצויה בעלייה מתמדת, ובתי הכלא הם מקום מפגש לשועים ופשוטי עם. לדברי הפרקליט, ביטול המינוי התבסס על מכתבים אנונימיים ובדיקת פוליגרף שטחית. ביטול המינוי שהוכרז צריך להתבסס, לדעתו, על ממצאים משמעותיים ולא על לזות שפתיים אנונימית. כמובן, שולחי מכתבים אנונימיים אינם אמיצים, אך אין הם בהכרח שקרנים. בינתיים נחשף כי גביזון הודה בקיום יחסים עם עובדת לפני 15 שנה.
יורשה לי להציע לפרקליט לשקול שוב את כוונתו לעתור. ראשית, משום שנורמות ההתנהגות שנקבעו בבג"ץ ביחס לעובדים בכירים בשירות הציבורי גבוהות מאלה של הייעוץ המשפטי לממשלה לדורותיו. ועקרונית, משום שחסד עשה בית המשפט העליון עם החברה הישראלית בקובעו רף גבוה של נורמות התנהגות המצופות מבעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה. במיוחד אמור הדבר ביחס לבכירים המשרתים בצה"ל ובמערכת אכיפת החוק על כל שלוחותיה. ארגונים אלו חייבים להעמיד בראשם אנשים נקיים מכל רבב. בלי קשר למקרה הספציפי של גביזון, לא צריך הרשעה בפלילים או פסק דין חלוט כדי למנוע מאדם למלא משרה בכירה בשירות הציבור. ניקיון כפיים הוא הבסיס לאמון הציבור בגופים שלטוניים.
נורמות התנהגות פסולות
זה עשרות שנים, יש אומרים מאז מלחמת יום הכיפורים, השתרשו בחברה הישראלית נורמות התנהגות פסולות. כמעט מתחת לכל שולחן משרדי מסתתרת פרשת שחיתות ברמה כזו או אחרת. היקף השחיתות הפך להיות איום קיומי. זיכרו כי האימפריות הגדולות בהיסטוריה קרסו עקב כניעה לשחיתות ולא בשל מתקפה של אויבים מבחוץ.
נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק זיהה כבר בשנות ה-70 של המאה שעברה את השחיתות והסכנה שבה. ברק, בהיותו היועץ המשפטי לממשלה, בנה חומת אש מול השחיתות השלטונית ואחר כך הוביל בבית המשפט העליון קביעת נורמות מחמירות שלא נתנו חסינות לאיש מפני העמדה לדין.
חשוב שנפנים שמנהיגות כריזמטית אינה תחליף ליושרה, אמינות ועמידה בהבטחות. ההיסטוריה של ישראל כבר הוכיחה כי לא כדאי ללכת שולל אחרי מנהיגות חסרת יושרה, ערכים ואמינות. נכונותם של אזרחים למסור את נפשם למען המדינה ולציית לחוק תלויה באמון שלהם במערכות החוק והשלטון.