המתנה הגדולה ביותר לרגל מינויו של יורם כהן לראש השב"כ מתארגנת בימים אלה בפייסבוק. מאות אלפים כבר חתמו על העצומה הקוראת לפתיחת אינתיפאדה שלישית ב-15 במאי, בדיוק ביום שבו הוא יחליף את יובל דיסקין.
התסיסה השקטה בגדה, כהמשך ל"אביב העמים" בעולם הערבי, היא רק מכשול אחד שמצפה לכהן. את רכבת המדינה הפלשתינית הוא יתפוס בתאוצה מלאה לקראת ההכרזה הצפויה באו"ם בספטמבר; בעזה הוא יגלה אנרכיה גוברת והתעצמות חסרת תקדים, לקראת אפשרות לעימות אלים נוסף עם ישראל; איראן תקבל אותו עם מאמצים גוברים לחדור לאזור; וערביי ישראל יחכו לו בחוסר שקט גובר, פרי הזנחה של שנים.
לצד המשימות האלה, שאת רובן הוא מכיר, יידרש כהן לתחומים חדשים. בחודשים האחרונים הוא עסק בעולם הטכנולוגי, באלה שיבואו הוא יצלול לעולם האבטחה. עמי אילון אמר פעם כי על שלושה דברים הולך ראש שב"כ הביתה: רצח ראש ממשלה, הפלת מטוס ישראלי על נוסעיו והפלת שגרירות ישראלית על יושביה. השב"כ תחת דיסקין הצליח להדוף את האיום, כהן יצטרך לא רק יכולת ניהול אלא גם להרבה מודיעין ומזל כדי להישאר בצד של ההצלחות.
הסגן השלישי שלא מונה
בשב"כ קיבלו אתמול את מינויו בהפתעה. פחות בגללו, יותר כי הסברה הרווחת היתה שלתפקיד ימונה י' אחר - הסגן המכהן. י', שכראש אגף החקירות היה אחראי בעבר לפענוח אחת הפרשיות המסעירות בתולדות המדינה, יפרוש עתה, ויחד עמו ד', הסגן השלישי שלא מונה. ייתכן כי תמיכתו של דיסקין הזיקה לו, אפשר שהיו אלה הלחצים שהופעלו על נתניהו מימין שלא למנותו, משום שבתפקיד אחר שלו בעבר עמד בראש האגף הלא-ערבי והיה אחראי לחקירות של פעילי ימין קיצוני.
הקמפיין הנגטיבי הזה שנעשה ל-י' עושה עוול גם לכהן, דווקא משום התאמתו לתפקיד כמי שמכיר את הארגון היטב ולעומק ונחשב לאיש מבצעים מצוין. גם למי שניהלו אותו צפויה הפתעה מרה: הם יגלו כי הכיפה לא משנה, והממלכתיות תישמר גם להבא. כמו קודמיו, גם אצל כהן טרור הוא טרור בלי הבדלי גזע ודת.
לכהן יהיו עכשיו מעט מדי ימים לחפיפה, להתארגנות ולמינויים מתחייבים בצמרת הארגון, שזקוק לרענון אחרי שש שנות דיסקין.
הראש היוצא משאיר לו שב"כ מרתיע עם אחוזי סיכול טרור חסרי תקדים, לא מעט אתגרים פנימיים וחיצוניים, וגם פיקדון אחד משמעותי: עמוד שידרה מקצועי, שעומד על דעתו גם מול הדרג המדיני.