פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בעניין הגראדים: לפני "עופרת יצוקה 2"

      יש בתביעה הזו, לצאת שוב לקרב, הרבה היגיון. אחרי הכל, הם התחילו, המטרה שלהם היא לפגוע בעורף הישראלי, מכה משתקת עשויה לגרום לשקט זמני ושום ממשלה אינה יכולה להבליג לאורך זמן בשעה שטילים נושפים בעורף. השאלה היא מה המחיר שישולם על ידי ישראל עבור המבצע הבא ואם יש חלופה לשימוש בכוח, שהוא תמיד האופציה האחרונה, גם בפי הראשונים להעלותה בכל פעם מחדש.

      המחיר ברור. אנשים ייהרגו. מכאן ומכאן. רובם יהיו "בלתי מעורבים". בין ההרוגים יהיו גם ילדים. תמיד יש גם ילדים, ואף פעם אין הסברים מספקים לכך שילדים נהרגים. אפילו אם הדיפלומט מספר אחת שלנו יישלח להסביר למה גם זו היתה מלחמת "אין ברירה", ויטען כי הצד השני הורג ילדים בכוונה ואנחנו פוגעים בהם רק משום שהמחבלים משתמשים בהם כמגן אנושי - אנחנו נסתבך.

      למחרימי ישראל למיניהם, לאוניברסיטאות שכבר אי אפשר לבוא בשעריהן, למדינות שכבר הכירו במדינה הפלשתינית שלא הוקמה - לכל אלו יהיה המבצע הזה רק הצדקה נוספת למהלכיהם. לארה"ב זו תהיה מבוכה נוספת, וכשיגיע הנושא אל מועצת הביטחון יהיה עליה לחשוב פעמיים לפני שתטיל את הווטו שהיא כל כך לא אוהבת להשתמש בו. קצינים ישראלים נוספים יצטרפו לרשימות השחורות ויהיו מנועי כניסה למדינות שונות בעולם. העוינות כלפינו בעולם הערבי החדש, זה שקשוב היום הרבה יותר לרחשי הלב של הציבור הרחב, תגבר.

      "אין זבנג וגמרנו"

      ההרתעה? אין הרתעה. זהו מושג חלול. ההרתעה הגדולה ביותר שלנו היתה ניצחוננו במלחמת ששת הימים, וזמן קצר אחריו החלה מלחמת ההתשה וחיילים נהרגו יום יום בתעלת סואץ. אין "זבנג וגמרנו" ואין יכולת לשים קץ לירי אלא בהפסקת אש מוסכמת עם הצד השני אלא אם כן ממגרים אותו. המיגור כרוך במחיר שישראל, גם זו שבראשה עומדת ממשלת ימין, לא תשלם.

      האם פירוש הדבר שעלינו להשלים עם ירי מתמשך על יישובי הדרום? בהחלט לא. ההצעה שמעלה ראש הממשלה הפלשתיני, סלאם פיאד, היא להקים ממשלה פלשתינית משותפת לאש"ף ולחמאס על בסיס של שביתת נשק. החמאס יהיה אחראי לשמירת השקט ברצועת עזה, ואילו הרשות תהיה אחראית לשקט בגדה המערבית. החמאס - על פי הצעה זו - יאפשר לראש אש"ף, מחמוד עבאס, לקיים מו"מ מדיני עם ממשלת ישראל, שתוצאותיו - אם יהיו - יובאו למשאל עם.

      זה אינו פתרון אידיאלי. היה רצוי שחמאס יסכים להכיר בישראל ובהסכמים איתה, אך מבחינתנו הדבר החשוב ביותר הוא הבטחת ביטחוננו. ישראל לא תצטרך לקיים הידברות עם נציגי חמאס שאינם רוצים בה, אך היא תוכל להידבר עם ממשלה שהמצע שלה יהיה קביל, ואשר תתחייב למנוע פגיעה בישראל. לפני שהלחץ הציבורי יוביל את הממשלה להחלטה שהיא עצמה מבינה את בעייתיותה, כדאי לה לבחון את הצעתו של פיאד.