מאת: אורי בר-שביט
היום ייפתח בניו יורק האחרון מבין ארבעת טורנירי הגראנד-סלאם בטניס, הפלאשינג-מדו, או אליפות ארה"ב הפתוחה. הטורניר נערך כמידי שנה על משטחים קשים ונחשב בעיני הטניסאים כמדד האובייקטיבי ביותר לקביעת הטניסאי הטוב ביותר בסבב. היוקרה של ווימבלדון והמסורת של הרולאן-גארוס מחפות על שני טורנירים שמפלים טניסאים המתמחים במשטח מסוים, דשא או חימר, בעוד שהמשטחים הקשים של הפלאשינג-מדו נתנו הזדמנויות לאורך השנים, למייצגי הסגנונות השונים להוכיח את עליונותם. הקהל הניו-יורקי, המבין בספורט והאקטיבי ביציעים, וחום אוגוסט בתפוח הגדול, גם הם שני סמנים מוכרים של האליפות.
דומה והטורניר השנה יעמיד במרכזו, אצל שני המינים, את העברת שרביט ההובלה. בטורניר הגברים, זהו כנראה הגראנד-סלאם האחרון, אליו מגיעים סמפראס ואגאסי כפייבוריטים ואילו אצל הנשים, זו פעם ראשונה, בה האחיות וויליאמס מגיעות כמועמדות לזכייה.
גם התקשורת משנה את כיוון המצלמות. טניס הנשים, עמד מסורתית בצלו של סבב הגברים. והשנה, הצצה חטופה בכותרות העיתונים ואתרי הספורט בעולם לקראת הפלאשינג-מדו, מגלה את השמות ונוס וסרינה בתכיפות רבה הרבה יותר מאלו של פיט, אנדרה ופאטריק.
טניס הגברים הפסיק לספק סיפורים טובים, והמדיה גילתה פוטנציאל לדרמות אמיתיות בטניס הנשי דווקא. לאחר שלוש שנים, בהן הכשרון הטבעי המדהים של הינגיס, הציב אותה כמעט באופן קבוע בפסגה, האחיות וויליאמס נמצאות בעיצומו של מסע לכיבוש הענף. אם ימשיכו בקצב הזה, יגשימו תוך חודשים ספורים את חזונו של ריצ'ארד, האב לבית וויליאמס, ויתפסו את שני המקומות הראשונים.
ומה מצטלם יותר טוב מזה - שתי אחיות קרובות בגיל ובנפש עשויות להתמודד בגמר זו מול זו, אבא שתלטני לילדות מוכשרות וכמובן, ספורטאיות כהות עור שכובשות את ה"ספורט הלבן". ספורטאי שחור אחד כבר כבש ספורט "לבן" (טייגר וודס) וכיבוש נוסף דומה של האחיות יהיה כמו בנזין לאש עבור התקשורת האמריקאית חובבת הדרמות הגדולות מהחיים.
אחיות שתיים
ונוס וויליאמס (מדורגת 3), בת ה-20, הוכיחה השנה כי כל המחמאות, שהורעפו בכיוונה כשפרצה לטניס הנשי בגיל 17, לא היו מוגזמות. ונוס, כמו אחותה הצעירה, בילתה את חלקה הראשון של השנה, בעיקר בחדרי הטיפולים. היא נעדרה כ-4 חודשים מסבב התחרויות וחזרה רק סמוך לטורניר ווימבלדון בחודש יולי. מאז הטורניר בלונדון היא עדיין לא נוצחה והשלימה זכייה ב-4 טורנירים רצופים.
לונוס יש בעצם הכל: הסרב המהיר בהיסטוריית הטניס הנשי (203 קמ"ש - נמדד לפני שנתיים), הרגליים המהירות בסבב, סרב שני חתוך וקטלני ותוסיפוו לזה גם פורהנד משודרג וחוסן מנטלי משופר, שעוזר לה להתמודד עם משברים במשחק ומערכות מכריעות בקור רוח מרשים.
היחידה שעלולה לגרום לונוס לחשוש מעט, היא אחותה סרינה (מדורגת 5), בת ה-19. סרינה הייתה זו שהדהימה את עולם הטניס בשנה שעברה עם זכייה בפלאשינג-מדו. בדרך לתואר ב-99' היא ניצחה את המדורגת מס' 4 מוניקה סלש, את המדורגת מס' 2 לינדזי דאבנפורט ואת המדורגת ראשונה מרטינה הינגיס. סרינה ניחנה בכשרון טבעי עצום וכוח פיזי ללא תחרות בטניס הנשי. רוחב כתפיה ועובי זרועותיה מזכירים יותר שחקן פוטבול מאשר את אנה קורניקובה. עם זאת, היא לא הרבה פחות מהירה מאחותה ובעלת חבטה חדה ומדויקת.
המפגש האחרון של האחיות היה בחצי הגמר בווימבלדון, בו ניצחה ונוס לאחר שלוש מערכות קשות. מאז, הקפידו השתיים לא להשתתף באותם טורנירים וגם בפלאשינג מדו, אם ייפגשו, זה יהיה רק בגמר.
מחכות בפינה
לאחיות יחכו בפינה שמות כמו הינגיס, דבנפורט וסלש. מרטינה הינגיס היא עדיין המדורגת מספר 1 אבל הגראנד-סלאם האחרון בו זכתה היתה אליפות אוסטרליה בתחילת 99'. בגמר בוושינגטון סרינה וויליאמס שלטה בהינגיס בצורה כמעט משפילה ורמסה אותה במערכה הראשונה 6:0. אבל אז הגיעה הפציעה. אין ויכוח באשר לכשרון של הינגיס, אך היא לא מצליחה למצוא את התשובה לעוצמה של המתחרות שלה, ואם לא תצליח לעשות זאת, היא תיפרד מהמקום הראשון להרבה זמן.
לינדזי דאבנפורט, מדורגת שניה, סבלה קשות מהאחיות וויליאמס. השתיים, כל אחת בתורה, ניצחו אותה בווימבלדון וב-3 גמרים נוספים על מגרשים קשים. לינדזי מתקשה להתמודד עם המהירות שלהן, ואולי המגרשים בניו-יורק, שיהיו יחסית איטיים השנה, יאפשרו לה התמודדות שקולה יותר.
מוניקה סלש, מדורגת 6, השילה לאחרונה כ-12 ק"ג ממשקלה, שכרה את בוב קרסי (בעלה של ג'קי ג'וינר) כמאמן כושר ועושה סימנים רציניים של חזרה לעניינים. קשה להאמין שהיא תוכל לזכות בתואר, אבל חיים קשים היא בטוח תעשה לכולם. גם מרי פירס (4), מרטינז (7), סאנצ'ז-ויקאריו (9) ואנה קורניקובה (12), ינסו לקרוא תגר על הבכירות.