פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יורים עלינו: זה הזמן לפעול נגד חמאס

      תחושת דז'ה וו נוראית התעוררה בנו בימים האחרונים כשחזינו בהסלמה המהירה של ירי הטילים ופעולות הטרור אשר נעשים ביוזמתו של חמאס בעזה.

      אם אנו לא ננקוט פעולות חמורות ומיידיות על מנת לחסל את המתקפות הללו, הקהילה הבינלאומית שוב תתרגל להתייחס לירי הרקטות כנורמה. ואז, כאשר ניאלץ לבסוף להגיב - שוב נואשם בתגובת יתר ובערעור המצב במזרח התיכון. לכן עדיף לפעול כבר עכשיו, מייד עם הניסיונות הראשוניים של חמאס להסלים את המצב.

      המצב הידרדר בשבועות האחרונים והגיע לשיאו בגשם של עשרות טילים אשר נפלו על הנגב והגיעו עד אשדוד ויבנה כמעט. בנוסף, זו הפעם הראשונה שבה במקום להטיל את האשמה על "קבוצות בלתי תלויות", לחמאס היה מספיק ביטחון עצמי וחוצפה ליטול על עצמו את האחריות.

      ואולם, לפי התקשורת, הממסד הביטחוני מתייחס למתקפות כ"עימות בעצימות נמוכה" ומרגיע אותנו כי חמאס אינו שואף לעימות "מהותי". למעשה, ברור כי ההרתעה שהושגה בעקבות עופרת יצוקה הולכת ונשחקת, ואנו שבים ומשלימים עם העובדה כי חלקים גדולים ממדינת ישראל חשופים לירי רקטות, בין שהירי מוגדר כ"ירי בעצימות נמוכה" ובין שהוא מוגדר אחרת. הבעיה היא שהם יורים ללא תגובות צבאיות נוקשות.

      אם לא נפעל - המחיר יהיה כבד

      אל לנו להתפתות לאשליות. הגבלת תגובותינו במטרה לעמוד בציפיות המערב בנוגע ל"פרופורציונליות" לא תקדם שום מטרה. הלקח שנלמד מעופרת יצוקה הוא שכל פעולה שננקוט על מנת להגן על עצמנו תזכה במקרה הטוב לגינוי כחסרת פרופורציה, וסביר יותר כי תוגדר כפשע מלחמה. השוו את התגובה הבינלאומית הדוממת לקורבנות החפים מפשע שנפלו בהפצצות המערב בלוב, לגינויים שלהם זכתה ישראל במהלך עופרת יצוקה (למרות המאמצים הגדולים בהרבה שנקט צה"ל על מנת להוריד למינימום את מספר הנפגעים האזרחיים).

      המוטיבציה המרכזית לביצוע המתקפות על ידי חמאס, בחסותה של איראן, היא הסטת תשומת הלב מבעיותיה הפנימיות של איראן ומתוכנית הגרעין המתמשכת שלה. חמאס מבקש להסיט גם את האופוזיציה הציבורית הפנימית לשלטונו. אך מעל הכל - חמאס בוחן את נחישותנו ומבקש לזהות מהו הגבול העליון שעד אליו נישאר פסיביים. ישראל כרגע נמנעת מפעולה, כי ארה"ב מפעילה עלינו לחץ שלא "להציק" במהלך תקופת המהומות הפוקדת את העולם הערבי.

      זהו הזמן שבו עלינו לדרוש מראש ממשלתנו להפגין מנהיגות החלטית, לכנס את הקבינט שלו ולהתעקש על כך שבאופן חד-פעמי יפגינו כל השרים אחדות וידברו בקול אחד - הימנעות מיצירת הרתעה היא מתכון לאסון. יש לשתף את האופוזיציה בפעולות כדי ליצור חזית מאוחדת. אין ספק כי תומכיה של קדימה ידרשו מהמפלגה לתמוך במדיניות שכזו.

      אין הכוונה לפעולות נקמה אלא להרתעה מביצוע מתקפות עתידיות. זו לא תהיה תגובה בלתי פרופורציונלית אלא שאיפה ליצירת הרתעה ולהימנעות מעימות עתידי בעוצמה מלאה. התנהגות שכזו הולמת לחלוטין את החוק הבינלאומי ואת מחויבותנו להגנה על אזרחינו מתוקפנות מוחלטת.

      אם לא נפעל באופן מיידי לשיקום כוח ההרתעה שלנו, המחיר עלול להיות כבד יותר מכל גינוי בינלאומי שעלול להתקבל כתוצאה מכך.