פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ובינתיים בלוב: בלבול בינלאומי

      עדיין לא ברור מה תהיינה תוצאות המערכה בלוב, אבל איש בישראל בוודאי לא יזיל דמעה על מר גורלו של קדאפי - אם אכן יסולק מהשלטון - אם כי אולי אין גם סיבה מיוחדת להתפעלות.

      כפי שכתבה בשבוע שעבר מורין דאוד, המבטאת בדרך כלל את עמדות המחנה הליברלי, כלומר השמאלי, בארה"ב, בטורה ב"ניו יורק טיימס": "רוב הסיכויים שבסך הכל סכינאי אחד בלוב יוחלף בסכינאי אחר". באופן דומה, הפרשן הימני ג'ורג' ויל ליגלג בטורו ב"וושינגטון פוסט" על הגדרת המחנה ה"אנטי-קדאפי" על ידי חלק מהתקשורת כ"לוחמי חופש".

      למעשה, מי שהתייצבה בראש המבצע הצבאי נגד לוב אינה ארה"ב אלא צרפת. אותה צרפת שסירבה, אגב, להשתתף בזמנו במלחמה נגד סדאם חוסיין, אף שבהשוואה למעשים האכזריים של זה נגד בני עמו, קדאפי נראה כמעט כשה תמים.

      לפאריס יש סיבות משלה - ואולי התשובה תימצא ברשימת זיכיונות הנפט שיש לחברות אלה ואחרות במדינות השונות. אין זה אומר שאין סיבות טובות להיפטר מקדאפי, אך הנימוקים הרשמיים שהועלו בבירות העולם השונות להצדקת המבצע הצבאי היו יותר מבולבלות ממשכנעות.

      הליגה הערבית גימגמה אף היא. בתחילה תמכה באופן מלא, אחר כך נסוגה מעט כשהבינה לפתע שהיא מוצאת עצמה במקום שאינה רוצה להימצא בו, כלומר תמיכה במעורבות זרה במלחמת אזרחים ערבית והסתבכות בין האינטרסים של המדינות שבהן מתחוללות מהומות. אין פלא, אפוא, שעמרו מוסא מיהר להסתייג מהיקפו של המבצע הצבאי זמן קצר לאחר שהחל.

      מבצע צרפתי, לא אמריקאי

      והנשיא אובאמה? הוא נסע לברזיל, ולפני כן נמנע מלהשתתף אישית בפגישה שבה הוחלט על המבצע ושלח במקומו את קלינטון, מהתומכות העיקריות בפעולה צבאית. כך הוא יוכל לחכות לתוצאות וליהנות משני העולמות; אם המבצע יצליח וקדאפי יחוסל - יוכל הנשיא לשייך לעצמו את ההצלחה; אם המטרה לא תושג - מישהו אחר יצטרך לתת על כך את הדין. בכל מקרה, כל העניין יוצג אז כמבצע צרפתי ולא אמריקני.

      בכלל, כל המבצע נגד לוב מעיד אולי על הקלות שבלהיות גיבורים על חלשים. לוב אולי אינה בדיוק חלשה - היא עשירה בנפט ובכסף - אך אוכלוסייתה דלילה יחסית, צבאה קטן, ויכולותיה הטכנולוגיות אינן קיימות או שהן מצומצמות ביותר. קדאפי אמנם רוצח, אך לוב של היום אינה מהווה סכנה לעולם. היא אינה מאיימת בהשמדת עם ואינה מפתחת נשק גרעיני המופנה לליבן של מדינות אחרות.

      לעומת זאת, יש מדינה אחרת בסביבה, איראן שמה, ודווקא היא זוכה לטיפול קל יותר אף שיש לה את אחד הצבאות הגדולים במזה"ת והיא מאיימת בהשמדת עם, איום רציני לנוכח העובדה שהיא נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח נשק גרעיני. מתי יפגינו אמריקה ואירופה אותה נחישות כלפי איראן?

      ישראל אינה מעורבת לא במישרין ואף לא בעקיפין בנעשה בלוב. אך אף ששוב התברר שלבעיות השונות במזרח התיכון אין כל קשר עם הסוגיה הישראלית-פלשתינית, זה לא ימנע מכל "דורשי שלומה" של ישראל, ובפרט אלה באירופה, לטעון שכדי לייצב את המצב המעורער באזור המשתרע ממרוקו ועד אפגניסטן יש לפתור בדחיפות את הסכסוך ולהקים מדינה פלשתינית.