ביום חמישי לפני השעה 12 בצהריים התבטאתי בתוכניתה של איילה חסון בקול ישראל כי חשתי "שאט נפש" ממה שהתגלה בתחקירו של רביב דרוקר בערוץ 10 על מימון הטיסות והשהות של בנימין ושרה נתניהו בשנים שבהן הוא היה אזרח פרטי, ולאחר מכן ח"כ ושר. כשעה וחצי לאחר מכן התקיימה שיחה פרטנית בין ראש הממשלה לביני על דבריי, שדבקתי בתוכנם גם לאחר מכן בתוכניתו של עמית סגל בערוץ 2.
הצטרפתי לחלק מהסבריו של נתניהו. חלק אחר היה מובן לי מראש. לא מצאתי בממצאי התחקיר עקבות למעשים פליליים. אין "ביביטורס" במקביל ל"ראשונטורס" של אהוד אולמרט. מפני שנתניהו לא גבה מחיר של שני כרטיסים תמורת טיסה אחת, ולא קיבל כסף במעטפות אפלות ואפילו לא נרמז שיש לו מין אורי מסר משלו במסתרים.
"בבית התלוי לא מזכירים חבל"
גם מכעיס שקדימה מבקשת חקירת משטרה והתערבות של מבקר המדינה. בבית שיש בו תלוי אין מזכירים חבל. מפלגה שמייסדה חשוד במעשים פליליים חמורים; שאחד מבניו, ח"כ מטעמה, נשלח לכלא; שהיורש הפוליטי אולמרט עושה על ספסל הנאשמים וכתבי האישום נגדו הולכים ונערמים; ששר האוצר שלה כבר בבית הסוהר; ושמזכירה הכללי משה שחורי חשוד עתה בפרשת השוחד ברשות המיסים - היא כמו אישה איילונית, עקרה במהותה, ונאמר עליה כי "שתיקותייך יפות מדיבורייך".
אך בנפרד מכך ההתנהלות של נתניהו אכן מקוממת. לא שהיא אסורה, אלא שמבחנו של איש ציבור (ואולי כל אדם) הוא במידת הריסון העצמי שהוא קובע לעצמו. אהוד ברק לא צריך לגור במגדלי אקירוב למרות שכספו לבן, ולא להשתקע בסוויטה מלכותית בפאריס גם אם כך נהגו קודמיו, וכמותו דליה איציק, ומה שעשה נתניהו הוא רצף ארוך של קבלת טובות הנאה חוקיות כאלה, וזה בדיוק מה שכל כך מקומם.
ראש הממשלה ביקש תמיד מהתקשורת להניח לאשתו ולילדיו ולבוא דברים רק עימו. בסדר. אם כן זה לא בסדר שהוא נוסע כך ושהוא מקבל רמה כזאת של שירותים, ושלכאורה, כפי שנטען, כביסה מלוכלכת נעה על פני יבשות רק כדי שהמארח המנומס וטוב הלב ישלם את מחיר ניקויה. "הצנע לכת", לפחות קצת. זו בדיוק עמדתי.