אתמול (שישי) התקיים בבית ציוני אמריקה, תל אביב, מפגש "לדבר חתולית", בהנחיית מומחית החתולים של וואלה! בעלי חיים ריבי מאייר. המפגש הוקדש לנושא תקשורת יעילה בין האדם לחתול. כשהתקרבתי לבניין ראיתי תור ארוך של עשרות אנשים. בלונים עם הפרצוף של ליברמן והכיתוב 'נייט איווט' הבהירו לי שהם באו למפגש אחר, של השמאל הלאומי. שלט באולם הכניסה הסביר, שמי שרוצה לפתור את הבעיות במזרח התיכון יילך לאולם הגדול ואלה שבאו לסדנת "לדבר חתולית" ילכו לאולם הקטן.
ריבי מאיר דיברה על תקשורת נכונה, על הבנת הצרכים של "האחר", לנסות להבין אותו בשפה שלו, לא בשפה שלנו. על כך שהבית צריך להיות חלל משותף שצריך להתאים גם לחתול וגם לאדם ויכבד את הרצונות הטבעיים של שניהם, "חשוב שבבית תהיה סביבה חתולית, שמתאימה לחתול" היא הדגישה. חשבתי על זה, שיכול להיות שבאולם השני נאמרים בדיוק אותם דברים. אולי. ריבי בהחלט לא ניסתה לסיים את הסכסוך הבינלאומי, אבל אמרה ש"עם הידע הנכון, אפשר לפתור כל בעיית תקשורת בין האדם לחתול, פשוט צריך להבין אותו בשפה שלו. לא קיים דבר כזה חתול בעייתי". הקהל התחיל להציף בעיות אישיות.
"ארגז חול למשל, מהווה בעיה מרכזית. אנשים מתעקשים על חול קריסטלי למרות שזו טעות. הקריסטל לא נעים לכפות הרגליים שלהם, בטבע הגנטי של החתולים, הם מורגלים לחול. בנוסף, השתן לא מתגבש, הוא מסריח להם את הארגז וגורס לשלל בעיות נפשיות ובריאותיות". בקהל הייתה מי שנמצאה להצהיר שהחתול שלה לא מתנגד לחול קריסטלי, ואין שום ריח מסריח של שתן. ריבי ענתה לה שאין לה אף של חתול ואין לה חוש ריח של חתול, "את יודעת מה זה בשביל חתול להיכנס לארגז חול שהשתן שם לא מתגבש? איך את מרגישה כשאת נכנסת לשירותים ויש שם צואה או שתן?
החתול ייכנס וישתין, או שיתחיל להשתין מחוץ לארגז, אבל אם הוא משתין בארגז עם חול קריסטלי, זה יהיה בשבילו כמו בשבילנו להשתין במשתנה ציבורית שלא נוקתה שבועיים, זה מגעיל ואיכות החיים פשוט נפגעת". לא ידעתי שחול קריסטלי יכול להיות טראומה קשה כל כך לחתול. ניסיתי להיזכר אם אני אי פעם קניתי חול קריסטלי לחתולה האהובה שלי, כנראה שכן.
ריבי המשיכה בהמלצותיה על יצירת סביבה ביתית שתתאים לחתול, "החתול חייב לגרד את הציפורניים, זה חלק מהטבע הגנטי שלו, אם לא תתנו לו מתקן מתאים לגירוד, אז כמובן שהוא יחדד את הציפורניים על הספות. צריך לדאוג שהם ימשיכו לקפוץ, גם בבית, לתת להם משחקים שנותנים סיפוק לאינסטינקטים שלהם. שיהיו חללים גבוהים שהם יכולים להתנתק ולהסתכל על הסביבה מגבוה". היא נתנה עוד דוגמאות על דברים שאנחנו צריכים לעשות כדי לשמור על איכות חייו של החתול שלנו. "כל ידע הוא חשוב", היא חזרה ואמרה. "תיכנסו לפורומים, תקראו, תלמדו כמה שאתם יכולים. חתול מאושר זה איכות חיים".
יצאתי מהמפגש מתגעגע לחתולה שלי, הרגשתי חכם יותר ולו במעט ורציתי לממש את הידע החדש שצברתי . עשרות הפעילים הפוליטיים המשיכו להתווכח בקולניות. תהיתי, האם גם הם מרגישים שהחכימו היום?