"אנשים הגונים לא הורסים בתים ומקורות הכנסה"

כמה אלפים השתתפו אמש בהפגנת השמאל ברחבת מוזיאון תל אביב, שהפכה להפגנת תמיכה גורפת בסרבנות. רוב הדוברים העלו על נס את כותבי מכתב הקצינים, וקראו להתפשטות התופעה.

שולמית אלוני, שהיתה אחת האחרונות בשורת דוברים ארוכה של פעילי שמאל וסופרים, אמרה כי "מאז תום מלחמת העולם השנייה, האמירה 'מילאתי פקודה' אינה הגנה למי שרוצח, הורס, פוגע ומשפיל".

את החיבור למורשת הסרבנות עשה נאומו של שי מנוחין, מראשוני "יש גבול", שקרא לכל המשתתפים להצטרף לשורות הסרבנים. "אנשים הגונים לא הורסים בתים ומקורות הכנסה – הם פשוט לא לוקחים חלק בכיבוש. אני קורא לכל החיילים שמשרתים לסרב להשתתף בחיסולים, לסרב להפציץ ולהרוג אזרחים לא חמושים". בקהל הסתובבו מחתימים על עצומה התומכת בסרבנים, לא על מכתב הקצינים עצמו.

הזמרת אחינועם ניני שרה את "דמיין" של ג'ון לנון ועל הבמה עלו פעילי שמאל יהודים וערבים שקראו לסולידריות יהודית-ערבית נגד הכיבוש. אורי אבנרי, מראשי "גוש שלום", קרא מעל הבמה מכתב תמיכה שהתקבל מיאסר ערפאת. "אני מברך אתכם ומעריך את פעילותכם האמיצה להשגת שלום של אמיצים ומעביר אליכם את ברכת העם הפלסטיני הנצור", נאמר במכתב. מנכ"ל ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, עבד א-טאווי, אמר: "אנו מגנים את כל הפיגועים שגרמו להרג חפים מפשע, ואת פעולות התגמול של ישראל. ההרג לא מבדיל בין דם לדם".

בקהל, שהמארגנים אמדו אותו בלא פחות מ-20 אלף איש, אך לעיני הנוכחים לא נראה גדול יותר מכמה אלפים בודדים, נראו חברי קבוצות שונות, בהם הנוער הקומוניסטי שבלט בדגליו האדומים, וקבוצת "כביסה שחורה – לסביות והומואים נגד הכיבוש". השלטים היו מגוונים בהתאם וחלקם הזהיר את פרס "אתה שותף לפשעי מלחמה".

כאשר נשמעו בקהל קריאות קצובות "פואד, פואד, שר הביטחון – כמה ילדים כבר הרגת היום?" חייכה מיכל שמיר מבנימינה חיוך אירוני. היא כבר היתה בהפגנות כשהקריאות האלה הופנו כלפי בגין. אבל היא לא מיואשת, אלא נשמעת כמי שמבטאת את ההקלה שחש רוב הקהל: "אני מחכה כבר הרבה זמן להתעוררות הזאת, וסוף סוף זה קורה. היה לי חלום לפני כמה ימים שהתעוררתי ממנו עם זיעה קרה, ונשבעתי לעצמי שאני יוצאת מהשאננות וחוזרת לפעילות.".

- נראה לך שיש לזה סיכוי? 3,000 אנשים מול ממשלה שלמה?

"גם את ההפגנות נגד לבנון התחלנו 50 איש וגמרנו 400 אלף וביציאה מלבנון. אני חייבת להאמין שיש סיכוי, אחרת מה יש לי לעשות כאן בכיכר הזאת ובארץ הזאת?".