תושב הר אדר הגיש השבוע תביעה על סך 50 אלף שקלים נגד עיריית ירושלים. לטענתו הטילה העירייה עיקול על חשבון הבנק שלו, מכיוון שסירב לשלם דו"ח חניה שהוטל על מכונית שכלל לא שייכת לו.
על פי התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, התגורר התובע במשך מספר שנים בחו"ל, ושב לישראל בשנת 2006. כמה חודשים לאחר שובו, הוא קיבל בדואר דרישה לשלם קנס עבור דו"ח חניה שניתן בשנת 1996. מכיוון שבאותה תקופה כלל לא היה לו רכב ברשותו, הוא התקשר לעירייה והודיע להם שנפלה טעות.
לטענתו, נאמר לו שהטעות תתוקן וישלח לו אישור על ביטול הדו"ח. לאחר שלא נשלחה לו הודעה על ביטול הקנס, הוא פנה שוב לעירייה, ונאמר לו שעליו לשלוח פקס לממונה על הגביה. כעבור ארבעה חודשים הוא קיבל תשובה מהעירייה, לפיו נשלחו לו התראות בעניין, ועליו לשלם את הקנס. הוא שוב שלח מכתב לעירייה, בו הסביר כי הרכב המדובר לא בבעלותו ולא היה בבעלותו בעבר, וכי בשנים המדוברות לא התגורר בישראל, לכן לא ייתכן שנשלחו לו התראות.
עוד נטען בתביעה כי שנה וחצי לאחר מכן, מאחר שלא התקבלה תגובה, פנה התובע פעם נוספת לעירייה, ואז נאמר לו כי עליו ולהציג תצהיר חתום על ידי עורך דין לגבי נכונות הטענות שלו, וכן אישור ממשרד הרישוי שהרכב לא היה רשום על שמו. לאחר שהגיש את המסמכים הנדרשים לעירייה, קיבל הודעה מהבנק שהוטל עיקול על חשבונו. הוא שוב פנה לעירייה, ואז נמסר לו כי העירייה מוכנה להפחית את הקנס מאלף שקלים ל-500 שקלים. כדי להסיר את העיקול על חשבון הבנק שלו, נאלץ התובע לשלם את הקנס.
"קיבל תשובות ענייניות"
התושב תובע פיצויים על ההוצאות שהיו לו בעת ניסיונו לבטל את הקנס ועל עוגמת הנפש שנגרמה לו. "ה'מוטו' אותו זכה התובע לשמוע, פעם אחרי פעם אחרי פעם, מעובדיה ונציגיה של הנתבעת היה: 'הכי טוב שתשלם ותשכח מזה', 'אין לך סיכוי מול העירייה', 'כדאי לך לרדת מזה. להילחם יעלה לך יותר'", נכתב בתביעה. "סגנון זה והתנהלות זו מעידים על מדיניות הגביה המפוקפקת של הנתבעת. יש באמור כדי ללמד כיצד קיוותה הנתבעת, ומצדה עשתה כל אשר לאל ידה - כי התובע ייכנע לדרישותיה ו'יספוג' קנסות לא לו".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "לתובע שלושה דו"חות אשר לא שולמו. שני דו"חות ניתנו בשנת 1996 לרכב השייך לחברת השכרה, שמסרה לעירייה את פרטיו של התובע כמי שהחזיק ברכב בעת ביצוע עבירות החניה. הדו"חות נשלחו לתובע בדואר רשום ובינואר 1997 נתקבלה ממנו בקשה לביטול הדו"חות. הבקשה נדונה על ידי התובע העירוני ונדחתה. דו"ח נוסף נרשם בשנת 2006 בשל עבירה אשר בוצעה באמצעות רכב הרשום על שם אשתו של התובע. גם הפעם פנה התובע לרשות החניה בבקשה לביטול הדו"ח. הבקשה נדונה ונדחתה על ידי התובע העירוני. הדו"חות לא שולמו והפכו לקנסות חלוטים. למרות פניות חוזרות ונשנות, התובע התעלם ולא שילם את הקנסות. כל טענותיו של התובע נבדקו בקפידה והוא קיבל עליהן תשובות ענייניות והתייחסות חוזרת ונשנית".