פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ למשפחות "אסון הכבל": מינוי הרבצ"ר ראוי

      אימהות הרוגי "אסון הכבל" עתרו לבג"ץ נגד מינויו של תת אלוף רפי פרץ לתפקיד הרב הראשי לצה"ל. בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי מדובר בעבירה אתית ולא פלילית ולכן אין מקום להתערבותו

      בג"ץ דחה הבוקר (רביעי) את העתירה שהגישו האימהות השכולות לאה צוריאנו ומאיה נוסבאום נגד מינויו של הרב, תת אלוף רפי פרץ לתפקיד הרב הצבאי הראשי של צה"ל. השתיים עתרו נגד המינוי בשל התנהלותו ב"אסון הכבל" בשנת 1992, בו נהרגו בניהן.

      גיל צוריאנו ואסף רוזנברג, נהרגו באוגוסט 1992 במהלך אימון של יחידת החילוץ של חיל האוויר. כבל עליו טיפסו נקרע, והם נפלו מגובה של כ-50 רגל. פרץ, שהיה טייס המסוק בו אירעה התאונה, הזעיק צוות חילוץ מבסיס תל נוף, אולם נמנע מלפנות בעצמו את הפצועים, ולא התיר לשאר הלוחמים במסוק לרדת לסייע לחובש שטיפל בפצועים.

      "התפקיד ייצוגי וערכי"

      בעתירה שהוגשה לפני שנה באמצעות עו"ד אליעד שרגא, טענו האימהות, כי לו דאג פרץ לפינוי מיידי היה ניתן להציל את חיי בניהן, וכי בשל התנהלותו לא ראוי למנותו לרב הראשי. השתיים ביקשו צו ביניים שיקפיא את המינוי, בקשה שנדחתה, וכן לאפשר להן להיפגש עם שר הביטחון והרמטכ"ל ולהציג בפניהם את טענותיהן נגד המינוי. בתגובת המדינה נטען כי מועמדותו של פרץ נשקלה ביסודיות על ידי כלל הדרגים המקצועיים והפיקודיים בצה"ל, ונמצא כי הוא ראוי למלא תפקיד זה לאור כישוריו, תרומתו לביטחון המדינה ולחברה ועברו הצבאי, המקצועי והערכי. בתגובת המדינה מצוין שפרץ לא הורשע באף עבירה ולא הועמד לדין משמעתי בקשר לחלקו בפרשת "אסון הכבל" וכי הוועדה שחקרה את הנושא אף לא המליצה לעכב או למנוע את קידומו בצה"ל.

      השופט ניל הנדל כתב בפסק הדין כי "התפקיד במהותו הינו אפוא ייצוגי וערכי, סמלי ומוסרי. אין צורך להכביר מילים על חשיבותו של תפקיד הרב הצבאי הראשי של מדינת ישראל – היא מדינה יהודית ודמוקרטית". אולם, הוא הבהיר כי מחדלו של פרץ הוא אתי ולא פלילי. כמו כן ציין כי ב-18 השנים שעברו מאז לא היו נגדו תלונות נוספות, לכן מדובר במינוי סביר ואין מקום להתערב בו. הוא הוסיף, עם זאת, כי היה ראוי לאפשר לאימהות להיפגש עם שר הביטחון והרמטכ"ל, וכך אולי היה נמנע הצורך בעתירה. "העדר חובה על פי דין לקיים שימוע אינו מהווה איסור על פי דין לשמוע את העותרות", כתב.

      השופט עוזי פוגלמן, שסבר גם הוא כי אין לבטל את המינוי, הוסיף כי "באיזון שבין השיקולים השונים, מטה, אפוא, לטעמי, השיקול בדבר אמון הציבור, והרגישות המיוחדות שבה אנו מצווים לנהוג בנוגע למשפחות שכולות, את הכף לטובת קביעה כי בנסיבות המקרה דנן, ראוי היה לאפשר למערערות להשמיע טענות בהתייחס למינויו של המשיב לתפקיד של רב צבאי ראשי".