כשבנימין נתניהו התמנה לראש ממשלה ב-96' הוא קיבל משק רותח, עם לחצים אינפלציוניים וגירעון גדול בתקציב. כאשר בדק את הסיבות לכך, התברר שבמהלך 94' חתם האוצר על הסכמי שכר נדיבים במיוחד עם עובדי המגזר הציבורי, תוספות של עשרות אחוזים.
נתניהו, שנרעש מהגילוי, אמר מעל במת הכנסת לבייגה שוחט, שר האוצר בממשלת רבין, שהוא לא ראוי לנהל אפילו מכולת. שוחט נעלב, אך למד את הלקח, ובקדנציה השנייה שלו, בממשלת אהוד ברק, היה שר אוצר מצוין ששמר על הקופה.
עכשיו חוזר הניגון. נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ ניצבים בחזית השכר, מול דרישות אדירות. הרופאים דורשים תוספת שכר של 50%, והעובדים הסוציאליים, שקיבלו תוספת אדירה של 25%, לא מרוצים וממשיכים לשבות. איך זה קורה? מדוע כולם לא מרוצים? הרי צריך להבין שברמת אינפלציה של 3% לשנה, התוספות הללו הן תוספות ריאליות גבוהות, שעובדי המגזר הפרטי אפילו לא חולמים עליהן.
זה קורה משום שבשנה האחרונה חזרו נתניהו ושטייניץ וטפחו על שכם עצמם, כשהם מספרים לנו, מעל כל במה ותחת כל עץ רענן, שהצמיחה נהדרת והמשק במצב מצוין. כך הם בנו ציפיות גבוהות, ועכשיו הם קוצרים את היבול שהם עצמם זרעו.
לא עמד בלחץ
סיפור הסכמי השכר החל עוד בתקופת ממשלת אולמרט. ב-2007 השיגו המורים בבתי הספר היסודיים תוספת שכר של 31%, אך אז היה מדובר ברפורמה שכללה תוספת שעות עבודה ושהייה בבתי הספר. אחריהם הגיעו המרצים. הם שבתו 90 יום, תוך כדי איום באובדן סמסטר שלם. בינואר 2008 נחתם אתם הסכם, לפיו קיבלו תוספת שכר יוצאת דופן של 24% - בלי לתת כלום מצדם. בנובמבר 2008 הסתיימה בוררות הרופאים. הבוררים אמרו שאם המרצים קיבלו 24%, אז לרופאים מגיע לפחות אותו הדבר, "כי הם לא שבתו". אבל מה הקשר בין עבודת המרצים לעבודת הרופאים? בכל מקרה, כך התקדש מספר הקסם: 24%. ראו זאת הפרקליטים ויצאו לשביתה ממושכת. נתניהו לא עמד בלחץ והגיע אתם לפתרון הקסם: בוררות. אני מוכן כבר להמר שהבורר, השופט בדימוס סטיב אדלר, יגיע לתוצאת הפלא: 24%.
אבל את השיא שברו השבוע העובדים הסוציאליים. לאחר שביתה של שבועיים הציע להם האוצר תוספת שכר משמעותית ביותר של 25%. יו"ר האיגוד, איציק פרי, אומר שמדובר בהסכם מצוין. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אומר שהם השיגו את כל שלוש המטרות שרצו. אבל הם מרגישים מקופחים. כי זו האווירה שיצרו נתניהו ושטייניץ, אווירת "יש לי" חסרת מעצורים.
באוקטובר 2008 חתם שטייניץ על הסכם שכר כללי במגזר הציבורי. לאחר תיקונים שהוכנסו בו לאחרונה, מדובר בהסכם שמשמעותו תוספת שכר של 8% בארבע שנים. גם כאן מדובר בהסכם פזרני ורחב יד. עד כה היה מקובל לתת לעובדי המגזר הציבורי תוספת שכר של כ-1.5% לשנה, אך עכשיו הועלה הרף ל-2%, ומדובר במיליארדים.
אווירת "יש לי"
לכן, באווירה הציבורית שנוצרה, החליטו הרופאים ללכת על כל הקופה ולדרוש תוספת של 50%. שטייניץ אומר בשיחות פנימיות שאין דבר פחות צודק מדרישות הרופאים. הוא אומר שהם ממש לא מקופחים, מה גם שיש להם אפשרות לעבוד בנוסף בעבודה פרטית, ולכן לא יסכים לתת להם יותר מהסכם השכר הכללי במגזר הציבורי (8%), אלא אם יסכימו לשעון נוכחות.
אבל ליאוניד אידלמן, יו"ר הסתדרות הרופאים, לא נולד אתמול. הוא מכין כבר עכשיו את דעת הקהל לשביתה. בינתיים הוא מסתפק בישיבות עם האוצר ובדיבורים על הרס הרפואה הציבורית. בהמשך יגיעו העיצומים, ובסוף השביתה. אך אז, ברגע האחרון, הוא יוזעק לראש הממשלה, ושם, רגע לפני השבתת בתי החולים, יחתום אתו נתניהו על הסכם בוררות נוסף שבסופו תוספת שכר של... 24%.
כשזה יקרה, יבינו כולם שאוצר המדינה פרוץ, ותביעות חדשות יגיעו מכל עבר. כאשר זה יתרחש, יתברר שיש לנו ראש ממשלה שלא רק שאינו ראוי לנהל מכולת, הוא לא מסוגל לנהל אפילו קיוסק.