סמכותו המוסרית והערכית של נשיא מדינת ישראל אינה נגזרת מתחומי אחריותו, אלא בראש ובראשונה מכוח הכבוד וההערכה שאזרחי המדינה רוחשים למוסד הנשיאות. כל נשיא שכיהן במשכן נשיאי ישראל בירושלים נסך לתפקיד תכנים ודגשים אחרים, אך כולם ביקשו לשמש דמות מאחדת בחברה הישראלית. דמות שבעידן של מחלוקות ופיצולים נותרה האחרונה איתה יכולים רוב הישראלים להזדהות. דמות שבזכות מעמדה, ויותר מכך - בזכות התנהלותה, יש בכוחה להרגיע מעט את הלבה הגועשת של החברה בישראל. כל מדינה זקוקה למושא הזדהות שיוכל לאחד את הנצים ולנחם בשעת משבר, וזהו תפקידו העיקרי של נשיא בישראל.
בלהט הדיון הציבורי הער סביב הרשעתו ועונשו של משה קצב, אסור לשכוח כי המורשע הוא קצב עצמו; האיש - ולא מוסד הנשיאות שעמד בראשו. מוסד הנשיאות במדינת ישראל היה קיים לפני קצב וימשיך להתקיים עוד הרבה אחריו.
כבודו של הבית הוא כבודו של העם כולו
נפלה בחלקי הזכות לשמש כנשיאת המדינה בפועל, בתקופת הביניים שבין נבצרותו של קצב לבין בחירתו של שמעון פרס לנשיא המדינה. חרדת קודש ליוותה אותי עם היכנסי בפעם הראשונה כנשיאה בפועל בשערי משכן הנשיא. תחושה של עול כבד המוטל על מי שצריכה לעמוד במשימה החשובה של החזרת כבודו ומעמדו של המוסד החשוב הזה. אמנם, בתוקף תפקידיי השונים ביקרתי פעמים רבות במשכן, אך כשנכנסתי בשעריו בנסיבות כל כך מיוחדות, חשתי עד כמה גדולה המשימה וכבדה האחריות. השאלה שעמדה על הפרק באותה העת היתה עצם קיומו של מוסד הנשיאות. האכזבה הביאה רבים לבקש את ביטולו וסגירתו. אני ראיתי כחובה להוכיח את חשיבותו ונחיצותו למדינת ישראל ולאזרחיה. הנסיבות היו מיוחדות ורגישות. כל מילה וכל אות נשקלו בקפידה. ידענו כי העיניים נשואות אלינו, כי כבודו של הבית הזה הוא כבודו של העם כולו.
בשנים האחרונות התבלט מוסד הנשיאות כאי של יציבות ועקביות, אל מול הטלטלות והסערות שפקדו את המדינה. היציבות הזו היא המשענת לה אנו זקוקים כאן במדינה עתירת האירועים וההתפתחויות כשלנו. נשיאים באים והולכים, אך מוסד הנשיאות לעולם יישאר ולכן חשוב לשמור עליו מכל משמר.
ח"כ דליה איציק (קדימה) שימשה בעבר כנשיאת המדינה בפועל