בשבוע שעבר הוצג כאן תסריט דמיוני, שקרם עור וגידים מהר מכפי שניתן היה לשער: שלושה שבועות לחצו מדינות הליגה הערבית על ארצות המערב לתקוף את מועמר קדאפי וכוחותיו, אך הן הוזהרו ב"ישראל היום" מההפכפכנות של הערבים. היה ברור כי ברגע שבו ייענו ארצות המערב לתביעות הליגה הערבית היא תפנה עורף לארה"ב ולצרפת ולבריטניה, ותמתח עליהן ביקורת מדוע הן תוקפות את קדאפי באכזריות בלתי מידתית. כך בדיוק אירע. מהר מכפי ששיערו.
קדאפי רודן נתעב. אכזר ויורה במפגינים בני עמו. טירופו מתחרה ברשעותו, ומן השניים יש לו מלוא החופן. מרנין להיווכח שהצבאות הטכנולוגיים בעולם לוחמים בו בטילים ובמטוסים. העולם מתגייס למען הדמוקרטיזציה. נוגע ללב. נוגע ללוב.
קטטה מערבית-ערבית
לצורך נעלה זה יורים כמובן באוכלוסייה אזרחית תמימה המבקשת להציל את נפשה. חובה לחקור זאת. ריצ'רד גולדסטון מחוסר עבודה, פנוי לעוד דו"ח מעוות. ברור שהמערכה הזאת תסתיים בקטטה מערבית-ערבית.
אך לגופו של עניין, מהי ההצדקה לתקיפה? האם גם איראן תופצץ אם משמרות המהפכה יירו בברוטאליות במפגינים בטהרן? ובערי סוריה? וסין? האם כיכר טיאנאנמן בפקין תשוב לרעוד? לא, הצדק המערבי-ערבי מוגבל לשימוש בכוח נגד חלשים בלבד.
בדיקטטורה של לוב מתקיים טבח ביריבי המשטר. זה המשטר אשר העולם הנאור הכיר בלגיטימיות שלו והרשה לו לשלוח נציגים למוסדות האו"ם להגנת זכויות האזרח. אך לא מתקיים שם רצח עם. גם לא טבח עם. בנגאזי אינה לידיצה ולוב אינה סרביה. קדאפי הנורא רוצח את מי שמבקשים להדיחו, אבל אינו מחסל לובים באשר הם משתייכים לעמו.
אם המערב, או העולם הנאור (שרוסיה וסין אינן מתקרבות אליו, והן יודעות למה) מתחייב להפעיל עוצמה צבאית נגד כל דיקטטורה מכוערת - זה ראוי. זה יפה. זה מחזיר את אמריקה ובעלי בריתה לתפקיד המקורי שנטלה על עצמה במאה ה-20 לשמש "השוטר של העולם".
אך רק נגד קדאפי? רק נגד דיקטטורה אחת חלשה שאינה גרועה משורה של משטרים במזרח התיכון, והיא אפילו טובה מאיראן ומסוריה? זו עזות מצח של מדינות חזקות, שממוססות את זכותם של עמים קטנים לריבונות ולקביעת גורלם בעצמם.