מכת העבריינות פושה במדינה. העצורים בפרשת הסחיטה המזעזעת שהתפרסמה בימים האחרונים הם רק קצה הקרחון של התופעה שפוגעת בחברה ובכלכלה ובלכידות החברתית. אבל מעבר לדיון במדורי הפלילים יש תופעה שמרתיחה את הדעת בהקשר הזה - התמונות של העבריינים והחשודים המצולמים בבתי המשפט ולראשם כיפות גדולות, חלקם גם עטויי זקן בן ימים. הגדיל לעשות סדיסט מורשע שעטה על עצמו אצטלה של רב וקיבץ סביבו חסידים שוטים. חדי-עין יכולים להבחין כי הכיפה מתביישת. ברוח ימי הפורים אפשר לומר שמדובר בתחפושת מושלמת.
עבריינות אלימה ורצחנית, איומים, סחיטה וכל פגיעה בזולת שלא כדין עומדים בסתירה מוחלטת לערכי היסוד של תורת ישראל. יהודים מזוהים כרחמנים, ביישנים וגומלי חסדים, ולא כפושעים חסרי רחמים, אטומים לטף, לנשים ולזקנים.
תורת ישראל מחייבת התנהגות ערכית של עשיית הישר והטוב, מימוש כבוד האדם ודאגה לחלש מתוך ערבות הדדית. עבריינים הפועלים בסתירה לערכי היהדות בעניינים שבין אדם לחברו מחללים את הכיפה שעל ראשם. פגיעתם רעה בעיני שמיים ובעיני האדם. על הפסוק "והייתם נקיים מה' ומישראל" אומר החת"ם סופר, מגדולי חכמי ההלכה, כי קל יותר להיות נקי מול ה' מאשר מול ישראל. אלוהי ישראל מבקש את הנרדף יותר מאשר את כבודו שלו.
לא לחלל את קדושת הכיפה
כל מי שחושב שניתן לצאת ידי חובה כלפי האל בלי לצאת ידי חובה כלפי הזולת, אינו מבין את מהותה של היהדות, את ערכיה ואת נורמות ההתנהגות שלה. איני יכול, כמובן, לדבר בשם האלוהים, אך בטוחני שעבריינים חובשי כיפה אינם מוסיפים כבוד לה' ולתורתו.
סביר להניח שלכיפה שעל ראשם של העבריינים יש מטרה: לשכנע את השופטים כי "יראת השמיים" מזכה אותם במידת הרחמים, או לפחות להעביר מסר של חזרה בתשובה.
אבל אותם עבריינים לא יודעים כנראה שעל עבירות שבין אדם לחברו גם יום כיפור לא מכפר. הכפרה מותנית בבקשת סליחה ומחילה מקורבנות העבריינות שלהם. יש לקוות ששופטי ישראל אינם תמימים ואינם קונים את התחפושת הפורימית של הצדיקים המגלגלים עיניהם לשמיים וידיהם דמים מלאו, תרתי משמע.
אדם החובש כיפה אינו מייצג רק את עצמו. הוא נתפס כמי שמייצג את החברה הדתית כולה. גנב חילוני הוא סתם גנב, אך גנב חובש כיפה הוא גנב דתי, ולכך יש משמעות. כאשר הציבור בישראל רואה את העבריינים חובשי הכיפה הוא מסיק מסקנות לגבי החברה הדתית כולה. הציבור בישראל מגבש את דעתו בנושאים דתיים בהתאם להתנהגותם של שלוחי האל ועושי דברו. עדיף שאותם מעמידי פנים ומתחזים יסירו את הכיפות.
כידוע, לעבריינים "דתיים" יש תנאים מקילים בכלא. הקלות בתחום העבודה, הלימוד והמזון. בטוחני שבכלא יש מספיק זמן לחשבון נפש ולחזרה בתשובה. ידוע שעבריינים שחזרו בתשובה אמיתית, ברובם אינם חוזרים לסורם. אך עד התשובה השלמה, אל יוציאו לעז על הכיפה, שהרי מיליוני יהודים מסרו את נפשם עליה ואל להם לחלל את כבודה וקדושתה.