פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שבוע לאחר הפיגוע באיתמר, המתנחלים סימנו אשמים

      עד הפיגוע באיתמר מתנחלים רבים כלל לא הכירו את האיש האחראי לביטחונם, אך כעת סומן על ידם מפקד אוגדת איו"ש, תא"ל ניצן אלון, כמי שנושא באחריות מסויימת לפיגוע. והוא לא לבד

      שבוע אחרי הפיגוע באיתמר, המתנחלים סימנו לעצמם שתי מטרות, האחת חדשה, האחת קצת פחות. הראשון שסומן הוא מפקד אוגדת יהודה ושומרון, תא"ל ניצן אלון, האחראי על הגזרה בה נמצאים המתנחלים ובעיקר על ביטחונם. השנייה היא טליה ששון, המוכרת מתקופתה כאחראית על חקר הפרות חוק מצד המתנחלים בפרקליטות המדינה, שהתנגדה בעבר לתוואי הגדר באיתמר ולשיפורה הטכנולוגי. בצה"ל, לעומת זאת, אומרים מאחורי דלתיים סגורות כי לפעולות 'תג מחיר' מצד המתנחלים היה חלק משמעותי בפיגוע הרצחני שאירע בהתנחלות בשבוע שעבר.

      המתנחלים ביהודה ושומרון אוהבים לסווג את בכירי צה"ל בגזרה לפי דעותיהם הפוליטיות. הקצינים הבכירים נמנעים כמובן מלהביע את עמדותיהם, אבל אחרי עשרות שנים בשטחים, יודעים בכירי המתנחלים לסווג את המפקדים, ולקבוע מי לימינם ומי לשמאלם. כיום מחלקים המתנחלים את הקצינים לשלוש קטגוריות: פרו-התיישבות, אנטי-התיישבות, והקבוצה התיכונה: "ההגונים". מרגע שמפונה מאחז, מוסר מחסום או שמתבצע פיגוע, המעבר מקטגוריה לקטגוריה עשוי להיות מהיר מאוד.

      הפיגוע האכזרי באיתמר טרף את הקלפים. מי שסומן הפעם הוא מפקד אוגדת יהודה ושומרון, תא"ל ניצן אלון, שמצא את עצמו מועבר מקטגורית ה"הגונים" לקטגוריה לקטגוריית ה"אנטי-מתיישבים". אלון, ביחד עם אלוף הפיקוד, מחזיק באחד התפקידים הרגישים והמשמעותיים ביותר בצבא, גם מבחינה פוליטית ומדינית. למרות זאת, לא רבים בציבור הרחב ואפילו בהתיישבות הכירו את שמו. הוא מסוג הקצינים שכבר לא רואים בצה"ל: איש סיירת מטכ"ל, שפיקד על היחידה בעשרות מבצעים חשאיים, אבל מצד שני גם אדם משכיל ואקדמאי. הוא בעל קול שקט, צנום, מפקד שכוחו במוחו - אחד מראשי המועצות אף מכנה אותו "הפרופסור".

      "תא"ל אלון - עוין ההתיישבות"

      למרות השפעתו היום-יומית על המתנחלים, רבים כאמור כלל לא הכירו אותו. הפיגוע באיתמר שינה בין לילה את תפישת המתנחלים כלפי מפקד הגזרה האחראית על ביטחונם: תחילה היה זה התחקיר הצבאי הראשוני שערך, ממנו עלה כי האבטחה האזרחית באיתמר לא דאגה לקרוא לכוחות צה"ל מיד עם קבלת ההתרעה על פריצת הגדר, דבר הנתפש בקרב המתנחלים כהפניית אצבע מאשימה כלפי היישוב. הם, מצדם, מאמינים כי לא הם האשמים. "האוגדונר (תא"ל אלון, י.ב) כל הזמן מוריד מהאיזור כוחות. מה הוא מצפה? מפילים הכל על היישוב, אבל איפה הצבא?" שאלו השבוע.

      המתנחלים גם זועמים על אמירה המיוחסת לאלון, לפיה בצה"ל חושדים כי הפיגוע באיתמר בוצע כנקמה פלסטינית על פעולות תג מחיר שבוצעו באזור. "שישאיר תירוצים לסאלם פיאד או לאבו מאזן", אמרו המתנחלים. "הערבים לא צריכים תירוץ לרצוח אותנו. זו אמירה מקוממת, מעליבה ומביישת. אנחנו אשמים שרצחו לנו משפחה שלמה?". בקרב המתנחלים יש גם מי שמתבטא בחריפות יתרה כלפי מפקד האוגדה. הניצים שבהם אמרו השבוע כי "במקום לדאוג לביטחון היהודים, האוגדה דואגת יותר שלא ייזרקו אבנים על רכבי ערבים. אם היו מקצים את אותם הכוחות השומרים על המסגד בכפר בורין בפני שניים שאולי ירססו כתובות גרפיטי בשמירה על איתמר, הפיגוע היה נמנע".

      בצה"ל זיהו את הרתיעה המתגבשת מאלון, ובעקבות כך נקטו בצעד חריג. מספר כלי תקשורת המזוהים עם ההתיישבות הורשו להיכנס בשערי אוגדת איו"ש לראיון עם מפקד האוגדה, שהבהיר את עמדתו: איננו יודעים אם פעולות "תג מחיר" הובילו לפיגוע. אלון הוסיף כי תפקיד האוגדה הוא קודם כל הגנה על ההתיישבות, וציין כי אנשיו הם מחוץ לוויכוח הפוליטי. עם זאת, ספק אם הדברים הללו ירגיעו את המתנחלים, שכבר מכנים את אלון כ"עוין להתיישבות".

      "ניסיון לתלות אדם בכיכר העיר"

      דמות שרגילה לטינה מצד המתנחלים היא עו"ד טליה ששון, שכיהנה בעבר כראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, והייתה אמונה על מעקב אחר הפרות החוק של המתנחלים ביהודה ושומרון. לאחר שסיימה את תפקידיה בפרקליטות, הצטרפה ששון לרשימת התנועה החדשה-מרצ, לקראת הבחירות לכנסת ה-18. בימים האחרונים עלה שמה של ששון שוב, הפעם כאחראית למניעת הקמת גדר אלקטרונית מתקדמת מסביב לאיתמר, שייתכן והייתה יכולה למנוע את הפיגוע הקשה.

      ב-2003, כשהוחלט לגדר את ההתנחלות, דרשו המתנחלים כי הגדר תהיה מרוחקת מאות מטרים מהיישוב. הנימוק הרשמי היה ביטחוני (מרחק רב יותר מקנה זמן תגובה משופר), אך בפועל הייתה המטרה להרחיב את שטח היישוב. לאחר התייעצות עם הפרקליטות, החליטו בפיקוד מרכז, בשיתוף עם המתנחלים, כי הגדר תעבור בפועל מחוץ לתוכנית המתאר, ובמרחק מהבתים ביישוב. כשגדל היישוב, ותושביו דרשו לשפר את הגדר, הם נתקלו, לדבריהם, בהתנגדות מצד הפרקליטות: בשל העובדה שסירבה לאשר את תוואי הגדר, לא הסכימה המדינה לתקצב את מרכיבי הביטחון בה.

      ששון כבר רגילה לשמוע טענות של מתנחלים נגדה, אך היא כועסת על הקישור שנעשה בינה לבין הפיגוע. "זהו טיעון מגעיל, ניסיון לתלות אדם בכיכר העיר", היא מספרת. היא מודה שאינה זוכרת את מקרה איתמר, אבל זוכרת את המאבק של המתנחלים להרחיק כמה שיותר את הגדר מבתי היישוב.

      "לא בכל מקום שהמתנחלים יגידו שהם רוצים גדר, יבוא הפרקליט ויסכים", קובעת ששון. "יש התנחלויות שעשו שימוש ציני בדרישת הצבא לשים גדר על מנת לכלוא בשטחם כמה שיותר שטחים פרטיים של פלסטיניים. אם היה מקרה כזה באיתמר וסירבתי לאשרו, זו הסיבה. עם כל הכבוד למרשעת טליה ששון, פרשתי לפני שש שנים מהפרקליטות. בזמן הזה היה אפשר להביא את הדברים לבדיקה מחדש. חשוב להבין, יש צורך באיזון בין צרכי הביטחון לפגיעה בפלסטיניים".

      בצה"ל מתייחסים למבצעי תג מחיר כ"נבלים ברשות התורה"

      בפיקוד מרכז מתייחסים בחומרה לפעולות תג המחיר ולעומדים מאחוריהן. לדבריהם, לא רק שהמתפרעים מפריעים לכוחות במשימתם המרכזית - הגנה על היישובים והצירים, הם מביישים את היהדות, וגם מביאים לפיגועים נוספים: את פיגוע הירי באזור שילה בספטמבר 2009, בו נפצע ישראלי באורח בינוני, מייחסים בצה"ל באופן ישיר לאירועי תג מחיר שהיו באזור. "נבלים ברשות התורה", מכונים בצה"ל מבצעי תג המחיר.

      עם זאת, לא מן הנמנע שהפיגוע באיתמר היה דווקא תגובה לאירוע בו היה מעורב צה"ל: לפני שנה בדיוק נהרגו שני פלסטינים מהכפר עוורתא, הסמוך לאיתמר, לאחר שהחזיקו בידיהם קלשונים סמוך למחסום באזור. מה שבתחילה נחשד כניסיון פיגוע, התברר כטעות קשה של הכוח, שירה למוות בשני חקלאים. בצה"ל בוחנים אפשרות לקשר בין שני האירועים.

      כשראשוני איתמר עלו לקרקע בשנת 84', הם חיפשו שם ליישוב החדש. לא הרחק משם שכן אתר ארכיאולוגי בשם ח'ירבת חייא. המתנחלים החליטו שיקראו ליישוב החדש "תל חיים". אחר כך הגיעו תושבי עוורתא הסמוכה, וסיפרו להם כי פירוש השם הוא "חורבת הנחש". המתנחלים היו בבעיה. בעוורתא, הכפר ממנו יצאו ככל הנראה המחבלים השבוע, קבורים שניים מבניו של אהרון הכהן. על שמו של אלעזר כבר יש יישוב בגוש עציון, והמתנחלים נאלצו להסתפק בבנו הרביעי, איתמר. הרבה לפני הפיגוע אישרו בצה"ל לקיים תפילה במתחם קברו של אלעזר בעוורתא בפורים, יום ראשון הקרוב. יהיה שמח?