פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בעקבות איתמר: להמשיך את הבנייה

      רוצחי משפחת פוגל מאיתמר אינם "מפלצות", וחשוב שנבין את זה. הם גם אינם "חיות טרף", ואף לא "חיות אדם". הרוצחים האלה, שהיו מסוגלים לעשות את המעשה הבלתי נתפס הזה, הם בני אדם. חשוב שנבין זאת, כדי שנדע כיצד להתייחס למה שקרה וכיצד להגיב.

      "אלה לא אנשים אלא מפלצות", אמר ראש הממשלה לבני המשפחה האבלים. הוא התכוון, כנראה, שאלה אנשים שהתנהגותם היא מפלצתית. שהרי כמו כולנו, גם ראש הממשלה יודע מי ביצע את הזוועה הזאת, ויודע טוב מאוד גם מי עומד מאחוריה.

      אילו בוצע הרצח בידי מפלצות, או בידי חיות מכל סוג שהוא, די היה בלכידתן המהירה ובהתגוננות מפני מפלצות חייתיות נוספות שאורבות אי שם. כיוון שהוא בוצע בידי בני אדם, לא די בלכידה מהירה ולא די בהתגוננות עתידית. לא די אפילו בנקמה, ולו רק משום שנקמה לא תמנע מעשי טרור נוספים.

      הדרך היחידה להתמודד עם הזוועה ולמנוע את הישנותה היא התמודדות עם המניעים של הרוצחים. רוצחים מפלצתיים ושפלים, אבל אנושיים לגמרי, שפעלו מתוך מניעים אנושיים לגמרי.

      "לא מתוך התקף של שנאה"

      והרי גם הנאצים היו בני אדם, ולא מפלצות או חיות. מה שכל כך מפחיד הוא דווקא העובדה שהם לא פעלו באיזו "פלנטה אחרת" כי אם כאן, בפלנטת "ארץ", מתוך מניעים ברורים להחריד. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והעומדים הם תמיד בני אדם שמתכננים את מעשיהם היטב. שנאת ישראל היא המניע המשותף לכולם, אבל אפילו המן בן המדתא לא פעל רק מתוך שנאה. הוא תיכנן להשמיד את היהודים לא בגלל עצם השנאה ששנא אותם אלא משום שכמו כל עמלקי - כמו הנאצים, וכמו רודפי היהודים בכל דור ודור - הוא האמין בכל ליבו (האנושי!) כי ללא העם היהודי יהיה לו עצמו יותר מקום בעולם.

      הערבים, שרצחו בליל שבת את בני משפחת פוגל באיתמר, לא פעלו מתוך רעב של חיית טרף ואף לא מתוך התקף של שנאה. הם עשו את המעשה המזוויע הזה מפני שהם האמינו - והם עדיין מאמינים - שהמעשה המזוויע הזה יקדם את מטרותיהם. והם עשו אותו מפני שכנראה לא הצלחנו להבהיר להם, עד כה, שמעשים כאלה אינם משתלמים להם.

      לכן טוב עשתה הממשלה כשהודיעה, מייד לאחר הרצח, על המשך הבנייה - אף על פי שכמה מאות יחידות דיור חדשות ב"גושי ההתיישבות" אינן מספיקות. וכמו שאמר יו"ר הכנסת בהלוויית משפחת פוגל, בנייה יהודית בארץ ישראל אינה "תשובה" או "נקמה", כי אם זכותנו המובנת מאליה. צדק גם השר לנושאים אסטרטגיים, משה יעלון, שהוכיח כי הוא אכן מבין באסטרטגיה כשאמר כי הרצח הזה מזכיר שהמאבק והסכסוך כאן אינם על "עצמאות של עם מדוכא", אלא על עצם קיומנו ועל זכותו של עם ישראל על הארץ הזאת.

      למפלצות ולחיות טרף אי אפשר להוכיח שום דבר. לשכנינו בני האנוש, לעומת זאת, אפשר להוכיח כי כדאי להם להפנות את כוחותיהם לאפיקים של חיים.