השימוש באנרגיה גרעינית כמשאב כלכלי הינו בעיקר לאספקת חשמל לצרכי האוכלוסייה; זאת, בעיקר עקב העלות הנמוכה של ייצור חשמל בכורים גרעיניים, ולמרות העלות הגבוהה של הקמת הכור עצמו, הנובעת בחלקה הגדול משיקולי בטיחות וסיכוני חשיפה קרינה רדיואקטיבית. האירוע הנמשך בפוקושימה ביפן מראה כי שיקולי הבטיחות והאמצעים שננקטו היו רחוקים מלענות על הצרכים. עדיין לא ברור לאיזה ממדים יגיע הנזק הצפוי לחיי אדם, ועם זאת, אפשר לצפות שהנזקים הכספיים יהיו אדירים, גבוהים בהרבה מהעלויות שהיו נדרשות והיו מונעות את האירועים החמורים שמתרחשים בשעה זו.
לו מערכות הדיזל גנרטורים שנשטפו בצונאמי והפסיקו לתפקד היו מוקמות בקומה גבוהה או בחדרים אטומים למים, חלק גדול מהתקלות שקורות כעת לא היו מתרחשות, והסיכון לבני האנוש היה מצטמצם.
מעבר למיקומם של הכורים היפנים באזור שבר גיאולוגי, המועד לרעידות אדמה, ישנם ארבעה מקורות לתקלות שהובילו לטרגדיה הנוכחית: פגיעה במערכות הקירור-גיבוי (בעיקר בנושא אספקת הכוח), פליטת חומרים רדיואקטיביים לאטמוספרה המגיעים מאתר אחסון מוטות הדלק המשומשים, שחרור לא מבוקר של גזים עקב עליה בלחץ במיכל הפלדה- המאטם שמכיל את כור האורניום, ופיצוץ של גז המימן שהשתחרר בשעת שחרור הלחץ במיכלי הפלדה של המאטם.
למרות הטרגדיה ביפן, חשוב לזכור כי הערך הכלכלי המוסף מייצור חשמל גרעיני הוא גבוה ביותר, וחבל לוותר אליו. נקיטת אמצעים מתאימים תמנע ותצמצם מאוד את הסיכון של השימוש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל. ראשית, המיקום: יש למקם כורים גרעיניים באתרים שבהם אין כמעט סיכוי לרעידות אדמה או הרי געש. שנית: יש לדאוג למערכות הקירור בחום, ולמקם לפחות שתי מערכות גיבוי שיספקו כוח להפעלת מערכות קירור במיקום כזה שימנע הצפה שלהם במים או פגיעה של חבלה מכוונת כמו למשל פצצה וכיו"ב. בנוסף, כל מערכות הגיבוי חייבות להיות רחוקות אחת מהשנייה, כך שאם ייווצר נזק לאחת כמו פיצוץ, פגיעה חיצונית וכדומה, השנייה לא תינזק. כמו כן, את מוטות הדלק יש לאחסן באתר שמוגן מפיצוץ או שריפה, כדי למנוע פליטת חומרים רדיואקטיביים במקרה של שריפה או תקלה באתר הכור. כמובן שמיקום של כורים גרעיניים חייב להיות באתרים שמרוחקים לפחות עשרות קילומטרים מריכוזי אוכלוסייה אזרחית. על אף העלויות הקשורות לתשתית העברת החשמל לריכוזי האוכלוסין.
דומני, שאם תהיה הפקת לקחים והסקת מסקנות כיצד לבנות כורים גרעיניים להפקת חשמל כך שתקלות כמו שקורות כרגע בפוקושימה לא יתרחשו, אפשר יהיה (אמנם בעלויות גבוהות יותר) לבנות מערכות כורים בטוחות ואמינות לייצור חשמל זול שחיוני לצורכי אוכלוסיית כדור הארץ.
* פרופ' חיים כהן מרצה במחלקה לכימיה ביולוגית, בפקולטה למדעי הטבע במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.