פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אובמה והמזה"ת: לקראת נאום קהיר 2?

      האם אנו צפויים לנאום קהיר 2? זו לא צריכה להיות דווקא קהיר, זה יכול להיות גם בוושינגטון או במקום אחר. אבל ייתכן שצפוי נאום המשך לנאום שנשא הנשיא אובאמה לפני שנתיים באוניברסיטת קהיר. מהתבטאויות שונות של עוזרי הנשיא ניתן להבין שאובאמה סבור שהנאום ההוא ב-2009 סייע ליצירת האווירה שהולידה את התפתחויות השבועות האחרונים ברחבי העולם הערבי.

      הוא צודק. בנאום קהיר אכן נזרעו, לטוב ולרע, הזרעים לתהפוכות שפוקדות היום את המזרח התיכון - בין שמדובר בפעמי דמוקרטיה ובין שהן מבשרות את התגברות האיסלאמיזם. אובאמה מודע לתסריטים השונים, ונראה אפוא שבנאום המתוכנן ינסה לשכנע את השליטים בסעודיה, בנסיכויות הנפט, בירדן ובמרוקו שארה"ב לא תפקיר אותם כפי שהפקירה את הנשיא מובארק. ועם זאת הוא ישלם מס שפתיים לצורך ברפורמות. הוא גם ינסה לשכנע את ישראל שמה שמתרחש בעולם הערבי יפעל בסופו של דבר לטובתה, ושבכל מקרה ארה"ב תמשיך להיות ערבה לביטחונה.

      קשה לדעת בשלב זה אם הנאום המתוכנן גם יתייחס ספציפית לסוגיה הישראלית-פלשתינית, אך יש בוושינגטון מי שמציעים שהנשיא אכן ישים דגש על הנושא הזה. כדי לאזן את הווטו האמריקני במועצת הביטחון, על הנאום לכלול תמיכה נחרצת בשאיפות הפלשתיניות בד בבד עם ביקורת על עמדות ישראל. אם זה מה שיהיה, ברור שהפלשתינים יתחפרו עוד יותר בעמדותיהם הבלתי מתפשרות. וכך הנושא הפלשתיני, שעד כה לא מילא תפקיד ממשי בהפגנות שבכיכרות קהיר, עמאן, רבאט וצנעא, יוכנס למרקחה הלוהטת שלא לצורך.

      שכתוב ההיסטוריה

      ירושלים מודעת לאפשרויות והיא פועלת ביתר שאת כדי למנוע התפתחויות והתבטאויות אמריקניות בלתי רצויות ובלתי מועילות. הפעילות הדיפלומטית המואצת שהתקיימה בימים אלה בין נציגים ישראלים לאמריקנים בירושלים, וכן הרעיונות שהועלו במסגרתה על ידי שני הצדדים - הם עדות לכך.

      נאום קהיר הקודם כלל, כזכור, לא מעט אמירות שניתן היה לפרשן כניסיון לשכתוב ההיסטוריה. במיוחד צרמו המשפטים על שותפות הערכים ההיסטורית, כביכול, בין אמריקה לעולם הערבי. האם נראה קטעים דומים גם בנאום הבא?

      אם נבדוק כמה מההתבטאויות האמריקניות בענייני המזרח התיכון בימים האחרונים, אי אפשר להתייחס לאפשרות הזאת בשוויון נפש. יש "מומחים" אמריקנים שמדברים על תנועת האחים המוסלמים במושגים של "מתונים" ו"קיצוניים" (זוכרים את חמאס "מדיני" וחמאס טרוריסטי?). בדו"ח פנימי שהוגש לאובאמה לפני שבועות אחדים נאמר, לדוגמה, שקיים הבדל יסודי בין המטרות של אל-קאעידה לאלה של האחים המוסלמים בכל הקשור לג'יהאד העולמי, לסכסוך הישראלי-פלשתיני, לאמריקה, לדמוקרטיה ועוד.

      האומנם? ההבדל הוא לכל היותר טקטי, ובוודאי מעיד כי תנועת האחים המוסלמים היא גוף שאפשר לצפות ממנו לפריצת דרך דמוקרטית וליברלית דווקא. בינתיים, וושינגטון מתברכת בכך שלא גורם חיצוני כמו אל-קאעידה הוביל את ההתקוממויות בתוניסיה, במצרים ובמקומות האחרים אלא כוחות "מקומיים". אך אם כוחות "מקומיים" אלה נשענים על האחים המוסלמים או על איראן, לא ברור אם הקללה אינה מרובה מהברכה.